צרור המור על התורה
אחר כך סיפר איך עלה לוט מצוער. יושב במערה ונזדמן להם יין. כמאמרם ז"ל לפי שעתידות עמון ומואב לצאת מהן. ובפרט שכל טובתם של ישראל לצאת ממואב. ולכן אמרו בסתרי התורה כי על בקומה של בכירה נקוד על הוי"ו. לרמוז כי עתידה רות המואביה לצאת ממואב שעתיד מלך המשיח לצאת ממנה שעתיד לשבת על כסא ה' למלך. וכן עתיד ליקח שבט מישור שבט מלכות בידו שהוא מטה האלהים והוא מקל תפאר'. ולכן כתוב בקומה של בכירה מלא וי"ו והנקודה עליה. לרמוז שהוי"ו היא שבט המשפט הניתן לדוד ושלמה ולמלך המשיח. אבל בקמה של צעירה הוא חסר וי"ו. ולכן כתיב בכאן ותשכב את אביה. וברות נאמר ותשכב מרגלותיו. וכאן כתיב ולא ידע בשכבה ובקומה. ושם כתיב ותקם בטרם יכיר איש את רעהו. ולפי שלוט נתכוון לעבירה והיה להוט אחר בולמוס של עריות כמאמרם ז"ל. ובנותיו נתכוונו לשם מצוה להעמיד העולם. כאומרם ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ. זכו הנקבות של עמון ומואב להיות מותרות לבא בקהל ה' כמו שדרשו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. והזכרים נאסרו לבא בקהל ה' לפי שלוט נתכוון לשם עבירה. ולפי שכבר היה מושג המבוקש בבכירה שיצא ממנה דוד ולא היה ראוי לשנות ביאתם בלילה השנית. אמר ותשקין גם בלילה ההוא. אף על פי שלא היה ראוי. לפי שגם בלילה הזה יצאת מכאן נעמה העמונית. כמאמרם ז"ל אל תצר את מואב בשביל שתי פרידות טובות שעתידות לצאת מהם רות המואביה ונעמה העמונית. וזהו והצעירה גם היא ילדה בן כאחותה. לפי ששניהן נתכוונו לשם שמים. ואע"פ שעשו עבירה לפי שנתכוונו לשם שמים. לפי שהקדימה בכירה לצעירה לילה אחת הקדימה ארבע דורות לישראל. קל וחומר מי שמקדים לעשות מצוה. דגרסינן בהוריות פרק כהן משיח ובנזיר פרק מי שאמר הריני נזיר אחרון. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ד' דורות לישראל במלכות. עובד וישי ודוד ושלמה. אמרינן עלה בפרק שור שנגח את הפרה אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה לעולם יקדים אדם לדבר מצוה. שבשביל לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבע דורות. ואלו הן עובד ודוד וישי ושלמה. ואלו צעירה עד דאתא רחבעם. דכתיב ושם אמו נעמה. ואם תאמר מניין שנתכוונו לשם מצוה. דגרסינן בהוריות ובפרק הריני נזיר וצדיקים ילכו בהם ופושעים יכשלו בם. משל ללוט ושתי בנותיו הן נתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם. והוא נתכוון לדבר עבירה ופושעים יכשלו בם ע"כ: