צרור המור על התורה
ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. הטעם שהשביעו באלהי השמים. לפי שאברהם היה סבת קיומם. כאומרם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. וכמו שפירשתי באומרו ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. שחוזר לאברהם שהוא קונה שמים וארץ והעמידם. וזהו אברהם קנין אחד. וכל זה בשביל מעשיו. ובפרט בשביל ברית מילה שקבל בראשונה. וזהו אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. שהוא ברית מילה של אברהם. ואחר שהוא סבת קיום שמים וארץ. רצה להשביעו באלהי השמים והארץ. בענין שהשם יזכור לו זה הזכות. ולכן חזר לומר ה' אלהי השמים ואלהי הארץ. ואמר אשר אנכי יושב בקרבו. לרמוז שלא יטעה לומר אחר שהוא יושב בקרבם אם לא היו ראויים והגונים. לא היה יושב עם חברת מתי שוא. לזה אמר עם כל זה לא תקח אשה לבני משם. ולפי שבדברי אברהם היה ספק כי לא השביעו אלא שיקח לו אשה ממשפחתו. ואם ילך יצחק וישא אשה ממשפחתו היה נקי מהשבועה. לזה אמר העבד כציר נאמן. אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי ההשב אשיב את בנך. והשיב לו השמר פן תשיב את בני שמה. כי אם תשיבהו שם הייתי עובר מאמר השם שלקחני מבית אבי ואמר לי לזרעך אתן את הארץ הזאת. ואם היה רצונו שאשוב אני או בני שמה. למה לקחני מבית אבי כי טוב לי היותי בבית אבי. ואם תאמר שזה יספיק לי אבל בני חוזר. זה שקר כי הוא אמר לי לזרעך אתן את הארץ הזאת ואחר שבני הוא מלך הארץ הזאת. הראוי למלך לילך למלכות אחרת להיות שם עבד עולם. ואחר שזה כן הוא ישלח מלאכו לפניך ויצליח דרכך. אבל בשום ענין את בני לא תשב שמה. אח"כ אמר שהתקין עצמו לשלשה דברים לדורון ולמלחמה ולתפלה. לדורון ויקח העבד עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו. למלחמה ויקם וילך אל ארם נהרים להורות שנזדרז מאד למצות אדוניו. עד שקם בזריזות וילך מיד אל ארם נהרים בו ביום. כמו שאמרו חכמים ז"ל שקפצה לו הארץ דכתיב ואבא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי. ולתפלה אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם. כלומר לי אע"פ שאיני ראוי הקרה נא לפני על צד הקרי. אבל עם אדוני שהוא ראוי עשה חסד. וסדר בקשתו הנה אנכי נצב וגומר. ולפי שזה היה דבר פלא ואי אפשר להעשות אלא על הצד הנס ובצירוף זכיות הרבה. צירף ליצחק עם אברהם. ואמר אותה הוכחת לעבדך ליצחק מצד זכותו. ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ולפי שרבו הזכיות. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגומר. להורות שהשם השלים עצת מלאכו ואע"פ שהוא לא אמר אלא והיה הנערה. אחר שכוונתו היתה שתהיה ממשפחת אברהם והוגנת לו. כן השלים השם דברו וכוונתו. וזהו אשר ילדה לבתואל. ומצד הנערה והנערה טובת מראה מאד. ולפי שבכאן היה חסר תנאי אחר. כי אע"פ שתהיה ממשפחתו ואשה יפה. אולי היא סרת טעם. לזה אמר שהיתה ג"כ נאה במעשיה. וזהו שאמרה שתה אדוני. לפי שהוא אמר דרך מוסר וענוה הגמיאני נא מעט מים שהוא כמו גמיאה קטנה. השיבה היא בנדבת לבה שתה אדוני כנפשך שבעך. וכשראה עוצם זריזותה וחריצותה. אמר והאיש משתאה לה מחריש. כלומר כי מן הדין ומדרך המוסר היה לו לדבר ולומר גברת לא תטריח עצמך פעמים רבות כי די בזה. לזה אמר כי כן היה ראוי אלא שנבהל ונאלם כאלם לא יפתח פיו והחריש אף על פי שהיה לו לדבר. וזהו מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו. או אם היה מקרה:
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום מי בכם ירא ה' זה אליעזר. שומע בקול עבדו בקולו של אברהם. אשר הלך חשכים בשעה שהלך להביא את רבקה. ואין נוגה לו ומי מאיר לו הקב"ה מאיר לו בזיקים וברקים. יבטח בשם ה' וישען הקרה נא לפני היום. כתיב עבד משכיל ימשל בבן מביש עבד משכיל זה אליעזר ומה היתה השכלתו אמר כבר קללת אותו האיש בידו שמא יבוא כושי אחד או ברברי אחד וישתעבד בי מוטב לי שאשתעבד בבית זה ולא אשתעבד בבית אחר. ימשול בבן מביש זה יצחק שבייש את כל העולם כולו בשעה שנעקד על גבי המזבח. ובתוך אחים יחלק נחלה בתוך ישראל מה אלו מזכירין זכות אבות אף זה מזכיר זכות אבות שנאמר ה' אלהי אדוני אברהם. הקרה נא לפני התחלת גמור. ועשה חסד עם אדוני אברהם הכל צריכין לחסד אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד שנאמר ועשה חסד עם אדוני אברהם:
ילקוט שמעוני על התורה
ותתן את המטעמים לותה אותו עד הפתח אמרה עד כאן הייתי חייבת לך מכאן ואילך ברייך יקום לך. ויאמר יעקב אנכי עשו בכורך אמר ר' לוי אנכי שעתידין בני לקבל עשרת הדברות אבל עשו בכורך. קום נא שבה אמר הקב"ה ליעקב אתה אמרת קום נא שבה בבקשה חייך באותו לשון אני פורע [לך] קומה ה' ויפוצו אויביך. יש נספה בלא משפט זה עשו א"ל הקב"ה לעשו אתה אמרת יקום אבי אף אני בו בלשון אני פורע לך יקום אלקים יפוצו אויביו. ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני ויאמר כי הקרה ה' אלקיך לפני מה זה מהרת למצוא את הברכה בני אביך נתברך בן ע"ה ואתה בן ס"ג. ויאמר כי הקרה ה' אלקיך לפני ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש חד מנייהו אמר ומה אם לקרבנך המציא לך וירא והנה איל וגו' למאכלך על אחת כמה וכמה. חד מנהון אמר אם לזווגך המציא לך דכתיב הקרה נא לפני וכתיב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים למאכלך על אחת כמה וכמה. כי הקרה ה' אלקיך לפני משל לעורבא דאייתי נורא לקיניה בשעה שאמר כי הקרה ה' אלקיך אמר יצחק יודע אני שאין עשו מזכיר שמו של הקב"ה אין זה עשו אלא יעקב מיד אמר ליה גשה נא ואמושך בני. נשפכו מים על ברכיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד לימינו ואחד לשמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול הדא הוא דכתיב אל תשתע כי אני אלקיך אל תשוע אל יהי לבך לשעוה. ויאמר הקול קול יעקב הא קל דקל חכים וידים משלחין מתין אין יעקב שולט אלא בקולו שנאמר הקול קול יעקב ואין עשו שולט אלא בידים שנאמר והידים ידי עשו. בשעה שיעקב מצפצף בקולו אין ידי עשו שולטות. לא עמדו פילוסופים באומות העולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. אבנימוס הגרדי נתכנסו כל אומות העולם אצלו אמרו לו תאמר שאנו יכולים להזדווג באומה זו אמר להן לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהן אם [מצאתם] שם תינוקות מצפצפים בקולם אי אתם יכולים להן ואם לאו אתם יכולים להם שכך הבטיחן אביהם ואמר להם הקול קול יעקב בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו. הקול קול יעקב בפילגש בגבעה ארור נותן אשה לבנימין.