ילקוט שמעוני על התורה
ויקח האיש נזם זהב אבן יקרה היה בה והיה משקלה בקע ושני צמידים על ידיה כנגד שני לוחות עשרה זהב משקלם כנגד י' הדברות. היש בית אביך מקום לנו ללין לינה אחת גם מקום ללון לינות הרבה. ויקוד האיש וישתחו לה' מכאן שמודין על בשורה טובה. ויאמר ברוך ה' אלקי אדוני אברהם ממה שקפצה הארץ והדרך לפני הייתי יודע שבדרך נחני ה' בית אחי אדני. ותרץ הנערה ותגד לבית אמה אין האשה רגילה אלא לבית אמה. התיבון ליה והכתיב ותרץ ותגד לאביה אמר להון שמתה אמה ולמי היה להגיד לא לאביה. ולרבקה אח ושמו לבן פרדיכוס רבי ברכיה אמר לגנאי מלובן ברשע. וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין מעייני ליה. ויהי כראות את הנזם מעייני גרמיה: