ילקוט שמעוני על התורה
ויקן את חלקת השדה זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולות להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידן ואלו הן מערת המכפלה וקבורתו של יוסף ובית המקדש. מערת המכפלה וישקול אברהם לעפרון את הכסף. בית המקדש ויתן דוד לארנן במקום וגו'. וקבורתו של יוסף ויקן את חלקת השדה. במאה קשיטה במאה אונקיאות במאה טלאים במאה סלעים. אמר רבי סימון ק' קמיליא ש' סלעים ט' טריון יו"ד ה"א מה עבדית הכא אלו חליות ודייקניתא וזמרגדין שדרכן להנתן בנזמים. ומי הוא כותב האוני אמר ר' ברכיה י"ה כותב האוני. ומי מעיד על האוני י"ה מעיד הדא הוא דכתיב ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל יה מעיד עליהן שהן בני אבותיהם:
ילקוט שמעוני על התורה
ראה נתתי לפניהם את הארץ, אמר להם איני אומר לכם לא מאומד ולא משמועה אלא ממה שאתם רואים בעיניכם. בואו ורשו את הארץ אמר להם כשאתם נכנסין לארץ אין אתם צריכים כלי זיין (לא) [אלא] קובע דיופטין ומחלק. אשר נשבע ה' לאבותיכם מה ת"ל לאברהם ליצחק וליעקב אם לענין (ט) שבועת אבות הא כתיב שבועות מטות אומר סלה, אלא מה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב, כדאי יעקב בעצמו כדאי יצחק בעצמו [כדאי אברהם בעצמו], משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה ולא (כתבה) [נתנה] לו אלא כמות שהיא (חזר ונטעה כרם) [עמד העבד והשביחה] אמר מה בידי לא נתנה לי אלא כמות שהיא, חזר ונטעה, כך כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ לא נתנה לו אלא כמות שהיא שנאמר קום התהלך בארץ, עמד אברהם והשביחה שנאמר ויטע אשל בבאר שבע, עמד יצחק והשביחה שנאמר ויקן את חלקת השדה. לתת להם אלו באי הארץ. ולזרעים אלו בניהם. אחריהם אלו (י) שכבשו דוד וירבעם, וכן הוא אומר הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת,