Quotation_auto על דברים לב:19

ואולי יאמר וירא השם וינאץ וכו'. שהשם רצה להתנהג עמהם במדת חסד ובמדת רחמים. ואינו רוצה לכעוס עליהם כמו שכועס על בני דעת. אלא כמי שכועס על בניו ובנותיו הקטנים. שאע"פ שהוא כועס עליהם הוא לפנים. בענין שיראו מלפניו. אבל לא להלקותם ולהכותם. וזהו וירא השם וינאץ. ממין הכעס שאדם כועס על בניו הקטנים. וזהו מכעס בניו ובנותיו. ויאמר אסתירה פני מהם. כלומר אני רוצה להסתיר פנים מהם כמי שאינו רואה ושומע. אחר שהם כמו קטנים ומשתנים ומתחרטים במעשיהם. ולכן אני רוצה לראות עד היכן יגיעו. וזהו אראה מה אחריתם. אחר שהם דור תהפוכות ומתהפכים במעשיהם כלהט החרב המתהפכת. והם בנים לא אמון בם. כלומר שאין בהם קיום לעמוד בדבר אחד ואולי יתחרטו. וכמו שעזבוני ולקחו אלהים אחרים. כן יעזבו להם וישובו אל ה'. אבל הם לא עשו כן אלא עמדו על משמרתם. וקנאוני בלא אל. ואני אקניאם בלא עם. בענין שלא יהיו עמי. כמו שהם קנאוני בלא אל. ולא רצו אותי לאלוה. באופן שכמו שהם קנאוני בלא אל. כן אקניאם בלא עם. וכמו שהם כעסוני בהבליהם. בגוי נבל אכעיסם. מדה כנגד מדה:

וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו. דור שהאבות מנאצין בו הקב"ה כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים. וירא ה' וינאץ רבי יהודה אומר ממה שהם נאים לו מנאצים לפניו, רבי מאיר אומר מכעס בניו ובנותיו, והרי דברים ק"ו ומה בזמן שמכעיסין לפניו קרויין בנים אילו לא היו מכעיסין עאכ"ו. ויאמר אסתירה פני מהם, אמר הקב"ה הריני מסלק שכינתי מביניהם. אראה מה אחריתם אדעה מה בסופם.