Quotation_auto על הושע ו:3

יפתח ה' לך. אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש לא ירדו גשמים מאוצר טוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו', בזמן שישראל שרויים בארצם גשמים יורדים מאוצר טוב ובזמן שאין ישראל שרויים בארצם אין גשמים יורדים מאוצר טוב (כתוב ברמז תתקמ"ב ובפסוק ועצר את השמים ברמז תתס"ח). אמר ר' יוחנן מטר בשביל יחיד שנאמר לתת מטר ארצך בעתו, פרנסה בשביל רבים דכתיב הנני ממטיר לתת מטר ארצך בעתו, פרנסה בשביל רבים דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ופרנסה בשביל רבים דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ופרנסה בשביל יחיד לא והתניא ר' יוסי בר יהודה אומר ג' פרנסים טובים עמדו להם לישראל וכו', שאני משה כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי. גדולה היא ירידת גשמים ששקולה כתחיית המתים, דכתיב ויבוא כגשם לנו וכתיב אחריו יחינו מיומים וגו' לפיכך קבעוה בתחיית המתים. כשהגשמים יורדים אף משא ומתן מתברך שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. והיית רק למעלה (כתוב ברמז קמ"ח). תנא העבים ורוחות שניות למטר מאי היא זיקא דבתר מיטרא. למימרא דמעליותא היא והכתיב יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא זיקא דבתר מיטרא, ל"ק [הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא, ואב"א הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק. ואמר רב יהודה זיקא דבתר מטרא כמיטרא, עיבוא דבתר מיטרא כמיטרא, שימשא דבתר מיטרא כתרי מיטרי, למעוטי מאי], למעוטי גילהי דלילא ושימשא דביני קרחי. והיו שמיך (כתוב ברמז תרע"ד). יככה ה' בשחין (כתוב ברמז קפ"ד). תניא אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה וכי מה איכפת ליה לעור בין אפלה לאורה, עד שבא מעשה לידי, פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא ואבוקה בידו, אמרתי לו אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הבורות ומן הקוצים ומן הברקנים: