ילקוט שמעוני על התורה
תניא אידך רבי אומר כתוב אחד אומר והקריב הכהן את הכל ריבה וכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם מיעט הא כיצד מחוברין יעלו וכו'. ורבנן מחוברין לא אצטריך לרבויי מידי דהוה אראשה של עולה כי אצטריך קרא לפרשו. מחוברין דהתירא לא אצטריך קרא לרבויי כי אצטריך קרא לגיד הנשה במחובר. ורבנן ההוא לא מצית אמרת ממשקה ישראל מן המותר לישראל. ורבי מידי דהוה אחלב ודם. ורבנן מצותן בכך שאני. אמר רב הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח אמר ליה רב חסדא מידי כתיב על כן לא יאכל המזבח על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב. ורב הונא ממשקה ישראל מן המותר לישראל. וכי מאחר שחולצו למה מעלהו משום שנאמר הקריבהו נא לפחתך. תניא כוותיה דרב הונמא גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה חולצו לתפוח:
ילקוט שמעוני על התורה
ויקרב את [איל] העולה מכאן למדנו סמיכה לעולה. וישחט ויזרוק משה את הדם מכאן למדנו זריקה לעולה. ואת האיל נתח לנתחיו כל המפורש לעולת יחיד מפורש כאן חוץ מהפשט, ויש אומרים אין נתוח בלא הפשט. ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר כמו שנאמר להלן ונתח אותו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו מכאן למדו. ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים כמו שנאמר להלן וקרבו וכרעיו ירחץ במים מכאן למדו. ויקטר משה את כל האיל המזבחה כמו שנאמר להלן (והקטיר הכהן המזבח) [והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה] מכאן למדו. עולה הוא אשההוא לה' מלמד שכולן נתנין על גבי האישים:
ילקוט שמעוני על התורה
או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, משל למה הדבר דומה לגבור שהיה יורד למלחמה או לנצוח (כג) או להנצח לכך נאמר ובמלחמה. מהו גוי מקרב גוי כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים כענין שנאמר והקרב והכרעים. למדנו צער לנשמט, מנין אף לשומט שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל כאדם שהוא נוטל (האש) [הזהב] מתוך הכור (כד) שלא בצבת ולא בסמרטוטין. רבי ברכיה בשם רבי יודן ברבי שמעון אמר אמר הקב"ה לישראל בני החדש הזה לכם בחדש הזה חדוש גאולה יש לכם וכן לעתיד לבוא. לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה ועכשיו אני גואל אומה (אחת מתוך שבעים אומות) [מתוך אומה] הדא הוא דכתיב או הנסה אלהים. רבי יהושע ברבי נחמן בשם רבי יהודה בן פוי גוי מקרב (גוי) [עם] ועם מקרב גוי אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי, מלמד שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אם כן לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל ממצרים לעולם. אמר רבי שמואל בר נחמן אלולא שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלין ממצרים לעולם, ומה טעם דכתיב לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו', ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי. אמר רבי ברכיה גאלת בזרוע עמך בטרוניא. אמר רבי יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי עד מוראים גדולים שבעים ושתים אותיות הן, ואם יאמר לך אדם שבעים וחמש הן, אמור לו צא מהן גוי שני שאינו מן המנין. אמר ר' אבין בשמו גאלן ששמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות: