צרור המור על התורה
ונועדתי שמה לבני ישראל. בכאן רצה לגלות למשה מיתת בני אהרן שתהיה ביום הראשון של הקרבת הקרבנות. שאז יתגלה שכינתו לעיני כל ישראל. כדכתיב וירא כל העם וירונו. וז"ש עולת תמיד לדורותיכם אשר אועד לך שמה. לדבר עם הכהנים לדבר אליך עם משה. ונועדתי שמה לבני ישראל. זה רמז שיתראה לישראל באותו מעמד של יום שמיני ונקדש ישראל בכבודי. או ונקדש הבית בכבודי. וקדשום ואת אוהל מועד ואת המזבח בהורמת הכבוד. ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי. זה הקדוש ג"כ הוא בהוראת הכבוד. ואמר שיקדשם בהוראת כבודו. כי אז יקדש את אהרן ואת בניו לדורות. ואז יתקדשו בני אהרן וימותו נדב ואביהו בהתדבקם לה'. כמו שאמר בקרבתם לפני ה' וימותו. ובזה יתראה קדושתם כדכתיב בקרובי אקדש. שהם בני אהרן הקרובים אל ה' לשרתו. ולכן אמר שם הוא אשר דבר ה'. והיכן דיבר במקום הזה שאמר וקדשתי את אהרן ואת בניו. לפי שבני אהרן מתו למלאות חסרון של אדם הראשון ובניו. ואז ושכנתי בתוך בני ישראל ולא קודם לכן. והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' בשכני בתוכם. כמו ויהי דוד בכל דרכיו משכיל. ואם פירושו לשכני בלמד השכינה בישראל צורך גבוה והוא האמת: