Quotation_auto על ויקרא 16:2

והזהיר לאהרן שלא יבא בכל עת אל הקדש. לפי שזה העת יש בה כמה עתים מהם לטובה ומהם לרעה. כאומרו כי עת רעה היא. ולפי שבני אהרן נכנסו בעת רעה מתו. ולפי שאהרן קדוש ה' ידע זה הסוד בחכמתו ובשכלו ובתבונתו. כשגלה לו משה הדבר ואמר הוא אשר דבר ה'. קבל הדבר בשמחה ושתק. וזהו וידום אהרן. ועליו נאמר לכן המשכיל בעת ההיא ידום כדכתיב וידום אהרן. מה טעם כי עת רעה היא ולא עת טובה. ולכן נאמר לו ואל יבא בכל עת אל הקדש. אבל בעת טובה יבא. ולפי שבזה העת יש עתים לטובה ועתים לרעה. עתים לשלום ועתים למלחמה. עתים לאהבה עתים לשנאה. לפי שהיא להט החרב המתהפכת. אמר שלמה בקהלת לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. לרמוז שיש עת של חפץ. ויש עת שאינו של חפץ. ולכן התחיל עת ללדת ועת למות. לפי שהיו תחלת ההויה. וחתם עת מלחמה ועת שלום. שהיא תכלית ושלימות כל הדברים. ולפי שבאלו העתים יתראה כח ה' וידו החזקה. מהם לטובה מהם לרעה מהם למלחמה מהם לשלום. הזכיר שלמה י"ד עתים לטובה הנמשכות מימין ה'. והזכיר י"ד עתים לרעה הנמשכות משמאל היא ידו החזקה. ולפי שיש עת ויש עת. הזהיר לאהרן ואמר ואל יבא בכל עת אל הקדש. לפי שאין כל הזמנים שוים. ואין כל הימים שוים. ואין כל העתים שוים. ואין כל הרגעים שוים. הזהיר לו פן יבא בכל עת אל הקדש. אלא בזאת יבא אהרן אל הקדש. בעת טובה. בענין שיהיה כח בידו להבריח בזה היום כל מיני מדות הדין שלא יקטרגו על ישראל. ולזה צריך הכהן לחבר עצמו כמאמרם ז"ל לזכות התורה שנקראת זאת התורה. ולזכות המעשרות דכתיב בהו ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים לטובה ולא לרעה. ולזכות השבטים דכתיב בהו וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. לטובה ולא לרעה. וכן בזכות הקרבנות דכתיב זאת חנוכת המזבח לכפר על ישראל ולא להזכיר עונם. וכל זה תלוי בקישור זה העת למעלה ענן הקטרת:

והיה כי תבאו אל הארץ תלה הכתוב לעבודה הזאת מביאתן לארץ ולהלן כאשר דבר והיכן דבר והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו'. כיוצא בו הוא אשר דבר ה' שבתון והיכן דבר והיה ביום הששי והכינו וגו'. כיוצא בו הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל. כיוצא בו פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם וגו' והיכן דבר את אימתי אשלח לפניך. כיוצא בו כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' והיכן דבר כי אוריש גוים מפניך (ושתי) [והרחבתי] את גבולך. כיוצא בו כי ה' אלהיך ברכך וגו' והיכן דבר ברוך תהיה מכל העמים. כיוצא בו וה' האמירך היום והיכן דבר את ה' האמרת היום וגו'. כיוצא בו ולתתך עליון על כל וגו' והיכן דבר ונתנך ה' לראש וגו'. כיוצא בו שמעו שמים והאזיני ארץ והיכן דבר האזינו השמים ואדברה. כיוצא בו ונגלה כבוד ה' וראו וגו' והיכן דבר ראו עתה כי אני אני הוא. כיוצא בו אם תאבו ושמעתם ואם תמאנו ומריתם והיכן דבר והבאתי עליכם חרב וגו'. כיוצא בו בלע המות לנצח וגו' והיכן דבר אני אמית ואחיה וגו'. כיוצא בו אז תתענג על ה' והיכן דבר ירכיבהו על במתי ארץ. כיוצא בו הנה באה ונהיתה נאם ה' והיכן דבר אשכיר חצי מדם. כיוצא בו וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו והיכן דבר ונתתי שלום בארץ וגו'. כיוצא בו ולא יהיה שריד לבית עשו והיכן דבר וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. כיוצא בו וה' פקד את שרה כאשר אמר והיכן אמר אבל שרה אשתך יולדת וגו'. כיוצא בו ויעש ה' לשרה כאשר דבר והיכן דבר ביום ההוא כרת ה' את אברם. כיוצא בו ומכרתי את בניכם והיכן דבר ויאמר ארור כנען עבד וגו'. כיוצא בו וה' אמר לכם לא תוסיפון והיכן אמר כי אשר ראיתם את מצרים. כיוצא בו זאב וטלה ירעו כאחד והיכן דבר והשבתי חיה רעה. כיוצא בו מן הגוים אשר אמר ה' וגו' לא תבואו בהם והיכן אמר ולא תתחתן בם. כיוצא בו אז אמר שלמה והיכן אמר כי בענן אראה על הכפרת. כיוצא בו והיו לי אמר ה' והיכן אמר והייתם לי סגולה. כיוצא בו כל הנקרא בשמי וגו'. והיכן דבר וראו כל עמי הארץ וגו'. כיוצא בו וגם מהם אקח לכהנים וגו' והיכן דבר הנסתרות לה' אלהינו:

דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת. אין אנו יודעין מה נאמר לו בדבור הראשון. רבי אלעזר בן עזריה אומר משל למה הדבר דומה לרופא שנכנס אצל החולה אמר ליה אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר וא"ל אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב שמא תמות כדרך שמת פלוני זה זרזו יותר מהראשון, לכך נאמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא, ואם בא מת הוא שנאמר ואל יבוא ולא ימות הא אם בא הוא מת כדרך שמתו בניו לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן: