Quotation_auto על ויקרא 17:14

ישראל אלו ישראל. גר אלו גרים. הגר לרבות אתנשי גרים. בתוכם לרבות את הנשים ואת העבדים (המשוחררין). אם כן למה נאמר איש איש אמר ר' אלעזר בר' שמעון להביא [ולד] בת ישראל מן הכותי ומן העבד. אר יאכל כל דם מה תלמוד לומר. לפי שנאמר כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח וגו' יכול לא יהא חייבין אלא על דם הנפש במוקדשין. דם הנפש בחולין דם התמצית במוקדשים מנין. תלמוד לומר אשר יאכל כל דם דברי רבי יוהודה. וחכמים אומרים על כולם אינו חייב אלא על דם הנפש בלבד. ונתתי את פני פונה אני מכל עסקי ועוסק בו, בנמפש ולא בצבור. האוכלת ולא המאכלת. האוכלת כדי אכילת כזית האוכלת את הדם אין הדם אין הדם והחלב מצטרפין זה עם זה. והכרתי אותה מקרב עמה ועמה בשלום כי נפש הבשר בדם היא להגיד מה גרם. ואני נתתיו שאם נתן מתנה אחת כפר. לכם ולא (לאברים) [לאחרים]. על המזח בכל מקום שיתן על המזבח מכפר. (לכפר) על (נפשות) [המזבח] ולא על קרקע של מזבח. כי הדם היא בנפש יכפר הא אם נתן מדם התמצית לא עשה כלום על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם להזהיר את הגדולים על הקטים יכול יהו נכרתין על ידיהם תלמוד לומר האוכלת האוכל בכרת. יכול לא יהא נכרתין על ידי קטנים שאין הקטנים נכרתין על ידי עצמן (יכול) [אבל] יהו נכרתין על ידי גדולים שהרי גדולים נכרתין על ידי עצמן, תלמוד לומר כל אוכליו יכרת הא אין נכרתין לא על ידי גדולים ולא על ידי קטנים. אמר רבא שלש כרתיתות האמורות בדם למה אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם כסוי. תנו רבנן מועלין בדמים דברי רבי מאיר ור' שמעון וחכמים אומרים אין מועלין. עד כאן לא פליגי אלא בדרבנן אבל בדאורייתא אין מועלין, מנא הני מילי אמר קרא לכם שלכם [יהא]. דבי ר' ישמעאל תנא לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה, ור' יוחנן אמר אמר קרא הוא הוא לפני כפרה כלאחד כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה דאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו [אף לפני כפרה אין בו מעילה] תלתא קראי דכתיבן בדם למה לי חד למעוטי נותר וחד למעוטי מעילה וחד למעוטי טומאה. אבל פגול לא צריך קרא דתנן כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח חייבין עליו משום פגול ורם עצמו מתיר הוא נתני על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למטה למעלה ואת הניתנין למעלה למטה ואת הנתנין בפנים בחוץ ואת הנתנין בחוץ בפנים] פסול ואין בו כרת. אמר שמואל בשר פסול אבל בעלים נתכפרו, מ"ט אמר קרא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים. אי הכי בשר נמי, אמר קרא לכפר לכפרה נתתיו ולא לדבר אחד: