Quotation_auto על ויקרא 24:7

אחר כך אמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו' על המנורה הטהורה. וסמך ענין המנורה לענין הסוכה. לפי שהסוכה היא רמז לז' ענני כבוד. והמנורה היא ג"כ רמז לז' עננים. הם ז' קני המנורה. כי הז' קנים בולטים אל מול נר האמצעי שהוא רמז לאחדות הש"י. ולכן אמר במנורה מקשה בין להדלקה בין לעשייה. ואומר ולקחת סולת. לפי שאמר למעלה ענין המנורה הטהורה. רצה לקשר למעלה ענין לחם הפנים שסידורו היה על שלחן הטהור. עם המנורה הטהורה. ועוד סמך לזה ענין המנורה. לפי שכתב למעלה ויקחו אליך שמן זית זך. וידוע שזה רמז על התורה שנקראת שמן דכתיב לריח שמניך טובים. לפי שהיא מאירה כמו המנורה דכתיב כי נר מצוה ותורה אור. וזהו שמן זית זך בלא שמרים. כי התורה היא טהורה ויש בה כ"ז אותיות עם הכפולות כמנין זך. ולכן אמר בה מערב עד בקר. כאומרו אם לא בריתי יומם ולילה חוקות וכו' ולפי שהתורה לא נבראת אלא בשביל ישראל. והתורה נקראת לחם שנאמר לכו לחמו בלחמי. סמך אליו מיד ולקחת סולת ואפית אותה י"ב חלות. כנגד י"ב שבטי ישראל. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת. כמו שהיו שני אבני החשן ששה משמותם על האבן האחת. ונתת על המערכת לבונה זכה. שזה רמז לתורה שנקראת לבונה זכה. וזהו זכ"ה ז"ך אותיות של תורה וה' חומשי תורה. והיתה ללחם לאזכרה. כי הלחם הוא רמז לתורה ויש בה ג"כ לחם אבירים ודבר רוחני כמו הלבונה זכה. ולכן אמר והיתה ללחם לאזכרה. ביום השבת יערכנו. לפי שיש בו נפש יתירה. והיתה לאהרן ולבניו. כי הם מורי התורה:

והניף הכהן אותה על לחם הבכורים. יכול יניח כבשים על גבי לחם, תלמוד לומר על שני כבשים. אי על שני כבשים יכול לחם על גבי כבשים, תלמוד לומר על לחם הבכורים נשתקל הדבר ואיני יודע אם לחם על גבי כבשים אם כבשים על גבי לחם מה מצינו בכל מקום לחם למעלה אף כאן לחם למעלה והיכא אמר רב פפא במלואים רבי יוסי בן המשולם אומר כבשים למעלה ומה אני מקיים על שני כבשים להוציא על שבעה. חנניה בן חכינאי אומר מניח שתי הלחם בין ירכותיהן של כבשים ומניף אותם ונמצא מקיים שני מקראות לחם על גבי כבשים וכבשים על גבי לחם. אמר רבי לפני מלך ב"ו אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה אלא מניח זה בצד זה ומניף. והא בעינן על רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא ונתתה על המערכה לבונה זכה ר' אומר על בסמוך. או אינו אלא על ממש, כשהוא אומר וסכותה על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך. מוליך ומביא מעלה ומוריד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהרוחות שלו מעלה ומוריד למי ששמים וארץ שלו. במערבא מתני הכי אמר רבי (חייא) [חמא] בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא מוליך ומביא כדי לעצר רוחות רעות מעלה ומוריד כיד לעצר טללים רעים. אמר ר' יוסי בר אבין זאת אומרת שירי מצוה מכבין את הפורענות דהא תנופה שירי מצוה היא ועוצרת רוחות רעות וטללים רעים. אמר רבא וכן בלולב. רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה ומחוי הכי ואמר גירא בעינוהי דשטנא, ולאו מילתא היא משום דאתו לאוגרויי ביה. תנו רבנן זבחי שלמי צבור טעונין תנופה ותנופתן כמו שהן דברי (ר"מ) [רבי]. וחכמים אומרים בחזה ושוק. רבנן סברי טינה ומינה מה ובחי שלמי יחיד טעונין תנופה אף זבחי שלמי צבור טעונין תנופה. ומינה מה התם בחזה ושוק אף הכא נמי בחזה ושוק ור' סבר דון מינה ואוקי באתרה מה זבחי שלמי יחיד טעונין תנופה אף זבחי שלמי צבור טעונין תנופה ואוקי באתרה התם הוא בחז' ושוק אבל הכא כמות שהן. רב פפא אמר דכולי עלמא דון מינה ומינה והיינו טעמא דרבי כהתם מה התם דבר שמתנה לכהן אף הכא נמי דבר שמתנה רבינא אמר דכולי עלמא דון מינה ואוקי באתרה והויינו טעמא דרבנן שלמיכם רבויא הוא ויהו שלמי יחיד טעונין תנופה חיים מקל וחומר ומה זבחי שלמי צבור שאין טעונין סמיכה טעונים תנופה חיים זבחי שלמי יחיד שטעונים סמיכה אינו דין שיטענו תנופה חיים, מיעט רחמנא דבי זבחי שלמי צבור אותם למעוטי זבחי שלמי יחיד. ויהו זבחי שלמי צבור אותם למעוטי זבחי שלמי יחיד. ויהו זבחי שלמי צבור טעונים סמיכה מקל וחומר ומה זבחי שלמי יחיד שאינה טעונין תנופה חיים טעונין סמיכה זבחי שלמי צבור שטעונין תנופה חיים אינו דין שטעונין סמיכה, אמר רבא גמירי שתי סמיכות בצבור. ויהא אשם מצורע טעון תנופה שחוט מקל וחומר ומה זבחי שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין תנופה שחוטין אשם מצורע שטעון תנפה חי אינו דין שיטעון תנופה שחוט, מיעט רחמנא גבי שלמי יחיד אותו למעוטי אשם מצורע: