ילקוט שמעוני על התורה
ויקח את כל החלב וגו'. אין לך כל דבר ודבר שאין בו מצוה למקום. פירות יש בהן מצות הרבה תרומות ומעשרות חלה ובכורים הלקט והשכחה והפאה. שערי בתים שערי מדינות יש בהן מצוה למקום שנאמר וכתבתם על מזוזות וגו'. בגדים יש בהן מצוה למקום שנאמר לא תלבש שעטנז. טלית יש בו מצוה למקום שנאמר גדילים תעשה לך. בהמה טהורה יש בה מצוה למקום שנאמר כל הבכור וגו'. בהמה טמאה יש בה מצוה למקום שנאמר ופטר חמור וגו'. חיה הגדלה במדבר והעוף הפורח באויר הזהיר עליהן הכתוב אם יבואו לידך לא יהו מחוסרין מצוה שנאמר אשר יצוד ציד וגו' ושאר בהמה וחיה שלא פרט הכתוב שמן עשאן כלל אך כל חרם אשר יחרים איש לה'. קדשי מקדש קדשי גבולין (כלו קדש) יש בהן מעלות ע"ג מעלות. כיצד פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין אמר הכתוב יהי דמם ואימוריהן למזבח. עולה כולה כליל לאישים אמר הכתוב יהא עורה מתנה לכהנים. שלמים הנאכלין לבעלים אמר הכתוב יהא דמן ואימוריהן למזבח לכך נאמר ויקח את החלב ואת האליה החזה ושוק הימין היתה תרומתן למזבח. ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וכי כל הקרבנות כולן ניתנין לידי בעלים אלא ללמדך היאך משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין. וינף אותם תנופה לפני ה' הוא הדין ללמדך תנופת הקרבנות:
ילקוט שמעוני על התורה
לא ימכר (כג) לא מכר לגזבר, ולא יגאל לבעלים, מה יעשה לו כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. יכול אף על פי (כד) שפירש לשם, תלמוד לומר הוא. רבי יהודה בן בתירא אומר מנין שסתם חרמים לבדק הבית, תלמוד לומר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. יכול אף על פי שפירש לכהן, תלמוד לומר הוא, מנין שמחרים אדם את קדשיו, תלמוד לומר כל חרם קדש. מנין שמחרים אדם את קדשי קדשיו, תלמוד לומר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. יכול הכהנים ולוים יהו מחרימין, תלמוד לומר אך דברי רבי יהודה. ר' שמעון אומר הכהנים אין מחרימין שחרמים שלהן, ולוים מחרימין שאין חרמים שלהן, אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בקרקעות [שנאמר כי אחוזת עולם הוא להם]. ודברי רבי שמעון במטלטלטין שאין חרמים שלהן (כתוב בפרשת בהר בפסוק כי אחוזת עולם הוא להם). מר רב הונא קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי כהנים לא עשה כלום, מאי טעמא [אמר קרא] כל חרם קדש קדשים הוא לה', כל חרם דקשי קדשים קאתי לה'. מיתיבי קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי כהנים מה שעשה עשויוכו'. תיובתא דרב הונא תיובתא, והא רב הונא קרא קאמר, מאמר עולא חרם כל חרם. ומי אמר עולא הכי, והאמר עולא המתפיס עולה לבדק הבית אי בה אלא עיכוב גזבר בלבד. מדרבנן וקרא למעילא הוא דאתא. למעילה למה לי קרא קדש קדשים כתיב ביה. וליטעמיך הא דאמר ר' ינאי אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה, שנאמר נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' קדשים המיוחדים לשם, אי זהו קדש המיוחד לשם הוי אמר זה עולה, אבל חטאת ואשם לא אתיין אלא מדרבי דתניא [רבי אומר] כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים למעילה, למה לי קרא קדש קדשים כתיב בהו, לאא אף על גב דקדש קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה, חרמים נמי אף על גב דקדש קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה: