ילקוט שמעוני על התורה
ושחטו אותו וכי כולם שוחטין אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו, ושחטו אותו בין בחול בין בשבת, ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר כל מלאכות חוץ משחיטת הפסח, או אינו אלא אפילו בשחיטת הפסח ומה אני מקיים ושחטו אותו בשאר כל הימים חוץ מן השבת תלמוד לומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו אפילו בשבת דברי ר' יאשיה, ר' יונתן אומר ממשמע זה עדיין לא שמענו, נם לו ר' יאשיה הרי הוא אומר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו' אם ללמד על התמיד שתדחה את השבת, והלא כבר נאמר וביום השבת שני כבשים בני שנה ומה תלמוד לומר במועדו, אלא להקיש לדין גזירה שוה נאמר כאן במועדו ונאמר בפסח במועדו מה פסח דוחה את השבת אף כאן דוחה את השבת, ושחטו אותו ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם אין להן לישראל אלא פסח יחידי שכולן יוצאין בו ידי חובתן תלמוד לומר ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל מכאן אמרו הפסח נשחט בשלש כתות קהל ועדה וישראל, אמר ר' יצחק אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של שלשים שלשים בני אדם, מספקא ליה האי קהל ועדה וישראל אי בבת אחת אי בזה אחר זה, הילכך בחמשין סגי דעיילי תלתין ברישא ושוחטין פסחיהן, ונפקי עשרה מנייהו ועיילי עשרה חדשים [דאי אית] ליה בהדי הדדי קאמר הא איכא, ואי בזה אחר זה קאמר הא איכא עשרה חדשים דהיינו עדה, נכנסה כת ראשונה נתמלא העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו והריעו ותקעו, והכהנים עומדין שורות שורות, ובידיהן בזיכי כסף ובזיכי זהב, שורה של כסף כולה כסף, שורה של זהב כולה זהב, ומעורבין לא היו, ולא היו לבזיכין שולים, שמא יניחום ויקרש הדם, שחט ישראל וקיבל כהן ונותנו לחבירו וחבירו מקבל את המלא ומחזיר את הריקן, הכהן הקרוב אצל המזבח זורק זריקה אחת כנגד היסוד, מאן תנא פסח בזריקה ר' יוסי הגלילי היא דתניא ר' יוסי הגלילי אומר דמו לא נאמר אלא דמם חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על בכור מעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח, כנגד היסוד מנלן אתיא זריקה זריקה מעולה, ועולה גופה מנלן אמר קרא אל יסוד מזבח העולה לימד על העולה שטעונה יסוד:
ילקוט שמעוני על התורה
ושחט את הפר לפני ה' בצפון. ולקח נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה מה לקיחה שנאמר להלן בכלי אף לקיחה שנאמר כאן בכלי. ולקח הכהן המשיח. אין לי אלא כהן משיח מנין לרבות כהן אחר. תלמוד לומר הכהן אם סופנו לרבות כהן אחר מה תלמוד לומר הכהן המשיח אלא מצוה שיקבל כהן משיח ואם קבל כהן הדיוט עבודתו כשרה. מדם הפר מדם הנפש ולא מדם העור ולא מדם התמצית. מן הפר דם מן הפר יקבל. מכאן אמרו נשפך הדם על הרצפה ואספו פסול מן כלי ואספו כשר. דם מהפר יקבלנו דאי ס"ד מדם הפר כדכתיב מדם ואפילו מקצת דם והא אמר רב יהודה אמר רב השוחט צריך שיקבל כל דמו של פר שנאמר ואת כל דם הפר ישפוך והאי בשירים כתיב אם אינו ענין לשירים דהא ליתנהו דכולי דם תנהו ענין לקבלה וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין:
ילקוט שמעוני על התורה
ונתן הכהן מן הדם שבענין על קרן קרנות הרי שתים ולמטה הוא אומר על קרן קרנות הרי ארבע דברי ר' שמעון. ר' יהודה אומר על המזבח אשר באהל מועד על קרבנות שבאהל מועד לרבות מזבח הקטרת שתהנך מזבח בקטרת. קטרת שתהא משל צבור. הסמים שיהו סממניה מתוכה. לפני ה' מה תלמוד לומר אמר ר' נחמן לפי שמצינו בפר יום הכפורים שעומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שמזה יכול אף זה כן תלמוד לומר מזבח קטרת הסמים לפני ה' ואין הכהן לפני ה'. חטאת הצבור והיחיד טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות. היכי עביד ר' יוחנן ורבי אלעזר חד אמר נותן אמה אילך ואמה אילך. וחד אמר מחדד ויורדה כנגד חודו של קרן. אליבוא דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר היא עצמה אינה נעשית אלא בחודה שלקרן כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי אליבוא דרבי דתניא הדמים התחתונים נותנין מחוט הסיקרא ולמטה והעליונים מחוט הסיקרא ולמעלה. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר ב