ילקוט שמעוני על התורה
ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו' אמר ר' יהודה חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא עשירית האיפה ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה. רבי אליעזר אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד בערכים נותן סלע ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא חמשים סלעים. ר' שמעון אומר חביבה מצוה בשעתה שהקטר חלבים כשרים כל הלילה ודוחין את השבת בשעתן ואין ממתינין להם עד שיקריבו למוצאי שבת. והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה אין לי אלא קרבן חובתו עשירית האיפה, מנין אף קרבן נדבתו עשירית האיפה ת"ל קרבנו אשר חטא עשירית האיפה. עשירית האיפה אחד מעשרה בשלש סאין שהם שבעה רבעים ועוד. סלת מה סלת האמור להלן מן החטים אף סלת האמור כאן מן החטים. לחטאת שיהא הפרש מצותו לשם חטאת. לא ישים עליה שמן תניא ר' שמעון אומר בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר. ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר. איתמר קומץ דמנחת חוטא ששמנו ר' יוחנן אמר פסול. ר"ש בן לקיש אמר הוא עצמו משכשכו בשירי הלוג ומעלהו. והכתיב לא ישים עליה שמן, ההוא שלא יקבע לה מדה כחברותיה. לא ישים עליה שמן ואם שם פסול יכול לא יתן עליה לבונה ואם נתן פסול ת"ל כי חטאת היא. יכול אף בשמן כן ת"ל היא. ומה ראית לפסול בשמן ולהכשיר בלבונה, פוסל אני בשמן שאי אפשר ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאפשר ללקטה. א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה פסול מ"ט לא ישים שימה כל דהו, עליה עד דאיכא שעורא. ואמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה פסול. מ"ט לא יתן עד דאיכא נתינה, עליה נתרבה הוי רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט. ת"ר לא ישים יכול בשני כהנים ת"ל עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר. יכול לא יתן כלי על גבי כלי ואם נתן פסול ת"ל עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר. לא ישים עליה שמן נותן הוא על שיריה. כי חטאת היא אמר ר"י היא ולא מנחת כ"ג שיאן חטאת טעונה לבונה. וקמץ הכהן וגו' על אשי ה' שיהא מקטירה לאישים ומתכוון לשם חטאת. היא פרט לשנקמצה שלא לשמה: