ילקוט שמעוני על התורה
אכל הים אכל למחר נהנה היום נהנה למחר נהנה היום ואכל למחר אכל היום ונהנה למחר ואפילו מכאן ועד שלש שנים מנין שמצטרפין זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה. ת"ר קדשי גוים לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא, מ"ט כתיב הכא נפש כי תמעול מעל וחטאה וכתיב התם ולא תשאו עליו חטא, בני ישראל מועלין ולא גוים. ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו. ויליף נותר חלול חלול מטומאה דכתיב גבי נותר ואוכליו עונו ישא וגו'. ויליף פגול עון עון מנותר דכתיב גבי פגול ואם האכל יאכל מבשר זבח וגו' וכולהו בני ישראל ולא גוים. ואין מביא נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי ר' ישמעאל. מנא הני מילי דת"ר האזרח האזרח מביא נסכים ולא הגוים מביאין נסכים. יכול לא יהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה. א"ר יוסי רואה אני בכולן להחמיר מ"ט לה' כתיב ביה וחטאה בשננה פרט למזיד. והלא דין הוא ומה שאר מצות שחייב בהן כרת (פרט) [פטר] בהן מזיד מעילה שלא חייב בה כרת אינו דין (שפרט) [שפטרו] בה את המזיד לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה תאמר במעילה שחייב בה מיתה ת"ל בשגג פרט למזיד. האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה. ה"ק לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית. מר בריה דרבינא אמר ה"ק לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חחי' בהן שאין מתכוון כמתכוון שאם נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור. תאמ במעיל' שםא נתכוון להתחמ' בגיזי צמר חולין ונתחמם בגיזי צמר עולה שמעל. רב נחמן בר יצחק אמר ה"ק לא [אם אמרת בשאר מצות שכן לא מתחייב בהם שאין מתעסק כמתעסק שאם] נתכוון להגבי' את התלוש וחתך את המחובר פטור. תאמר במעילה שאם נתכוון להושיט ידו ליטול חפץ וסך ידו בשמן של הקדש שמעל:
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן פסח הבא בטומאה ואכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות יכול יהיו חייבין תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר הנאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה אין נאכל לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה. ר' אליעזר אומר יכול דחקי זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהיו חייבין תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחים אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין אמר ר' אבהו שלש כריתות נאמרו בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נכלין. ולר"ש דאמר שיאן נאכלין אין חייבין עליהן משום טומאה לאתויי מאי לאתויי חטאת הפנימית סד"א הואיל ואמר ר"ש כל שאינו על מזבח החיצון ואין חייבין עליו משום פגול משים טומאת נמי לא ליחייב קמ"ל. דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולן יצא כיצד והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וגו' והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמא יצאו להקיש אליהם ולומר לך מה שלמים מיוחדין קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית:
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן פסח הבא בטומאה ואכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות יכול יהיו חייבין תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר הנאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה אין נאכל לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה. ר' אליעזר אומר יכול דחקי זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהיו חייבין תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחים אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין אמר ר' אבהו שלש כריתות נאמרו בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נכלין. ולר"ש דאמר שיאן נאכלין אין חייבין עליהן משום טומאה לאתויי מאי לאתויי חטאת הפנימית סד"א הואיל ואמר ר"ש כל שאינו על מזבח החיצון ואין חייבין עליו משום פגול משים טומאת נמי לא ליחייב קמ"ל. דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולן יצא כיצד והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וגו' והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמא יצאו להקיש אליהם ולומר לך מה שלמים מיוחדין קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית: