Quotation_auto על משלי 11:30

אמר לא ירבה לו סוסים. כי אחר שלא שאלו המלך לתכלית המכוון אלא להיות כגוים. וידוע כי כל מלכי הגוים יש להם שלשה כוונות במלכותם להתגדל ולהשתרר. האחד בהרבות הסוסים. כאומרו אלה ברכב ואלה בסוסים. לז"א ולא ירבה לו סוסים. והשני להרבות נשים להתחתן במלכים רבים ולהרבות בבנים ובבנות לקחת לו מזרעו מושלים. ולז"א ולא ירבה לו נשים והשלישי להרבות כסף וזהב לבלי חוק. לעשות אוצרות וסגולות לקנות שם בכל המלכיות. ואף במלכי ישראל היה נמצא זה כדאיתא באותו מעשה של מונבז המלך וכו'. אבותי גנזו ממון ואני גונז נפשות דכתיב ולוקח נפשות חכם. ולז"א וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. ולפי שאלו הג' דברים הם קיום המלכות. הסוסים לנצח המלחמות. כאומרו וראית סוס ורכב עם רב ממך. ואמר סוס מוכן למלחמה. וכן צריך כסף וזהב לתת לאנשי הצבא. ונשים רבות ובני בנות להתחתן במלכים. וכן שיבאו חתניו לוקחי בנותיו לעזרו ולהיות לו מגן. ואחר שמלך ישראל אין לו להרבות סוסים ונשים וכסף וזהב. איך ילחם עם אויביו בלא סוסים וכסף וזהב. וכן אם לא יהיו לו נשים רבות. אולי לא יהיה לו בן ויפסק המלכות ממנו. לז"א אני אתן לך תיקון לכל זה. והוא והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה. ובתורה תזכה ותחיה ויהיו לך כל אלו הדברים. כאומרם ז"ל הם באים בנצחונו של ב"ו ואתה בא בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה סופו שנפל בחרב והם עמו. וכן בני עמון באו בנצחונו של שובך וכו'. וכשיהיה ה' בראשך לא יחסר כל בך. כי בו נאמר לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות. ובתורה נאמר הנחמדים מזהב ומפז רב. ובה תהיה נושע בה'. ושקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט. אבל השם רוכב על עב קל שהוא שם המפורש. ואמר כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ולכן אמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. כי המלך היה לו להביא ס"ת קטן בזרועו. וזהו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. ובזה ילמד ליראה את ה' ולא את המלכים. ובזה תהיה יראתו על פניו לבלתי יחטא להשתרר ולהתגאות על עם ה'. אחר שהם אחיו. וזהו לבלתי רום לבבו מאחיו. אחר שהם בני מלכים כמוהו כאומרו ברעה ויעבוד חנם:

אלה תולדות נח נח כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו לעולם הבא מתיבין והכתיב ואלה תולדות תרח תרח יש לו לעולם הזה ויש לו לעולם הבא אף היא לא תברא דכתיב ואתה תבוא אל אבותיך בשלום בשרו שיש לאביו חלק לעולם הבא תקבר בשיבה טובה בשרו שישמעאל עושה תשובה. אלה תולדות נח נח אתמהא לא הוה צריך קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם אלא נייחא לו נייחא לעולם נייחא לאבות נייחא לבנים נייחא לעליונים נייחא לתחתונים נייחא בעולם הזה נייחא לעולם הבא. אלה תולדות נח נח איש צדיק הדא הוא דכתיב פרי צדיק עץ חיים צדיק מה פירותיו מצות ומעשים טובים ולוקח נפשות חכם שזן ומפרנס כל הבריות י"ב חדש בתיבה אחר כל השבח הזה הן צדיק בארץ ישולם בא לצאת ונשתלם אתמהא דאמר רבי הונא משום רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשהוא יצא מן התיבה הכישו ארי ושברו ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו. אף כי רשע וחוטא זה דור המבול. איש כל מקום שנאמר איש צדיק מומחה שכל ק"כ שנה היה נוטע ארזים וקוצצן אמרין ליה למה כדין אמר להן כך אמר לי מרי עלמא דהוא מייתי מבולא על עלמא. אמרין אי אתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא. כיון שמת מתושלח אמרי ליה הא לא אתי מבולא אלא ביתיה דההוא גברא. תמים כל מי שנאמר בו תמים השלים שנותיו למדת שבוע. היה כל מי שנאמר בו היה מתחלתו ועד סופו הוא צדיק התיבון ליה והכתיב אחד היה אברהם א"ל אף היא לא תברא דרבי חנינא ורבי יוחנן תרווייהו אמרי בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן ג' שנים שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי מנין עק"ב ומה אני מקיים היה שהיה מתוקן להדריך את כל העולם כולו בתשובה. הן האדם היה מתוקן למיתה והנחש היה מתוקן לפורענות קין היה מתוקן לגלות משה היה מתוקן לגואל מרדכי היה מתוקן לגאולה איוב היה מתוקן ליסורין נח היה מתוקן לנס. ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש: