Chasidut על משלי 11:30

או יאמר בסמיכות הפרשיות, על פי מה דאיתא במדרש (ב"ר כ"ח ט') ונח מצא חן וגו' (בראשית ו ח), אף הוא לא היה כדאי אלא שמצא חן. ועל זה מפרש הטעם שלא היה כדאי, דהרי באמת היה צדיק גמור, על זה אמר אלה (בראשית ו ט), דהיינו המבול האמור בפרשת תולדות נח שהוא הוליד וגרם כי צדיק תמים היה בדורותיו שעברו, והיה יכול לבטל הגזירה, ועתה את האלקים התהלך נח והסכים עם מדת הדין ולא התפלל עליהן, לכך הוכרח למציאת חן. ועיין במסכת ע"א (דף ו' ע"א ודף נ"א.) שדרש מתמים שלא היה טריפה), ועיין שם בתוספת ד"ה תמים כתיב ביה, שתמים נדרש תמים ולא בעל מום, עיין שם. והנה אף אנו נאמר שגם כאן נדרש שהיה תמים ולא בעל מום, אך מפני שלא התפלל על בני דורו, היה רצון השי"ת שלא יקריב כדין כהן שהרג את הנפש (ברכות ל"ב ע"ב), כי העומד על דם רעהו שיכול להציל ולא הצילו, כשופך דמים יחשב כמו שאמרו רז"ל (כתובות ס"ח ע"א) במעלים עיניו מן הצדקה, שהוא כאלו שופך דמים, וכדי שלא יקריב, על כן הכישו ארי ועשאו בעל מום ושם בנו הקריב, כמבואר בבראשית רבה (ב"ר ל' ו'), ושם שהקריב, קלקולו זהו תיקונו, כי לא היה אז עדיין במדריגת שיוכל להתפלל על בני דורו, והבן. ועל כן נאמר (בראשית ז א) כי אותך ראיתי צדיק וגו', ולא שיהיה תמים ראוי להקריב מטעם הנ"ל. והנה דעת רז"ל שדרשו מתמים שלא היה טריפה, ולא דרשו שלא היה בעל מום, נ"ל דהיינו טעמא דהא שלא היה טריפה שייך לענין שניצל מהמבול גם הוא, דהא כבר כתבנו לעיל בשם המדרש (ב"ר כ"ט ה') שניצל בזכות תולדותיו שיעמדו ממנו, ואם כן בשלמא בניו עדיין לא הולידו, ואם הם יאבדו לא יבא זרעם לעולם, אבל נח כבר הוליד ואחר כך שוב לא הוליד, אם כן למה ניצל. אך מפני שלא היה טריפה והיה ראוי להוליד לכך ניצל, אף שחם בנו סרסו אחר כך, אין השי"ת מזדקק לבחירה, אבל בעל מום מה ענינו לכאן, כך נראה לדעת רז"ל. אבל לפי מ"ש אתי שפיר דגם הא דלא הוי בעל מום ענינו לכאן, להורות כי אז לא היה בעל מום ונאמר בו תמים, רק משום שלא התפלל נפסל והכישו ארי כדי שלא יקריב, ולכך לא נאמר אחר כך תמים כנ"ל. ומיהו גם לדרך רז"ל אפשר לישב מה דלא נאמר באמירת השי"ת כי אותך ראיתי צדיק תמים וכו', דהא הידיעה אינו מכריח ואינו מבטל הבחירה, אבל האמירה מכריח, וכמו שפירשו בהא דאמרו רז"ל (נדה ט"ז ע"ב) ואלו צדיק ורשע לא קאמר, ואם כן אם היה אמר השי"ת תמים, והיה פירושו שמשום זה דלאו טריפה הוא וראוי להוליד עוד, הצילו בשביל תולדותיו שיצאו ממנו, אם כן יבוטל בחירת חם בנו, ואין השי"ת רוצה לבטל שום בחירה כנ"ל. והנה לדרכי נראה לפרשת הפסוקים שהביא הב"ר (פ"ל ו') (משלי יא ל) ולוקח נפשות חכם, (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם (משלי יא ל-לא), ודרשו על נח עיין שם, אף אנו נאמר ולוקח נפשות שמציל בתפילתו נפשות חכם, והן צדיק זה נח שלא התחכם ליקח נפשות בתפילתו, בארץ ישולם שהכישו ארי וכנ"ל.

וְיִחוּדָם – עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְהֶחָכָם יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת (שם יא): וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וְעַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַזֶּה נוֹלָד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶחָכָם עִם הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל־יְדֵי זֶה: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

ובדרך רמז ירמוז אומרו ואתם פרו ורבו וגו'. בדרך שכתבנו למעלה אשר ורבו יורה על גדלות הדבר במוחין וחיות השכליות וברזי אלהינו יתברך שמו שעולה למספר רבו כנ"ל, ונודע אומרם ז"ל (בראשית רבה ל', ו') בפסוק אלה תולדת נח נח איש צדיק וגו' הדא הוא דכתיב (משלי י"א, ל') פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק מצוות ומעשים טובים וכו' עד כאן. ולזה רמז הכתוב ואמר פרו ורבו כלומר הפירות שאתם עושין שהוא מצוות ומעשים טובים יהיו בבחינת ורבו בחיות הנשמה וגדלות השכל ובידיעת רזין דאורייתא וסודות אלהינו אשר בכל מצוה בכדי שיהא נעשין באימה ויראה בפחד ורעדה בענוה והכנעה ושמחה ונחת ובאהבה רבה, כי כל מצוה דלא נעשית בדחילו ורחימו לא פרחת לעילא כנודע (מזוה"ק בכמה מקומות ובפרט בתיקוני זוהר תיקון י') ואחר כך אמר שרצו בארץ ורבו בה כלומר אף בעשותכם דברים הנמוכים בדברי הארציות התחתונים השורצים על הארץ התחתונים גם בהם ורבו בה שתעלו למעלה בחיות גדלות השכל ורזי אלהים אשר בכל דבר וכאמור.