Quotation_auto על משלי 13:23
צרור המור על התורה
ויאמר קין אל הבל אחיו הרמז בזה כי קין היה מחשבתו להרוג את אחיו לפי שהוא מזוהמת נחש הקדמוני אחיו של אדום. ולכן כדי שאחיו לא ישמר ממנו התחיל לספר לו דברי השם שאמר לו הלא אם תטיב שאת להודיעו שהוא צדיק וה' דיבר עמו. וזהו ויאמר קין אל הבל אחיו. ויהי בהיותם בשדה בשלום יחדיו כשבת אחים ויקם קין על הבל ויהרגהו בלי סבה אלא קנאת איש מרעהו. ובמדרש אמרו שהיו מריבים זע"ז בשדה והפיל הבל לקין ולא רצה להרגו ואח"כ קם קין עליו והרגו ואז שאל לו השם אי הבל אחיך לראות אם יודה על חטאתו והוא כסה על חטאתו ובזה חטא כפלים כאומר לא ידעתי שנראה שכופר בהשגחת ה'. ואז אמר לו השם מה עשית כי אני יודע מה שעשית שהרגת לאחיך ואין כל דבר נעלם ממני כל שכן זה שהוא בעין שהדם על פני האדמה ועדיין לא נבלעה במקומה והיא צועקת לנגדי. ובמדרש אמר לא ידעתי השומר אחי אנכי כי לא השיב לא ידעתי כפשוטו אלא שהשם אמר לו אי הבל אחיך ולמה הרגת אותו והוא אמר לא ידעתי איך הרגתי אותו השומר אחי אנכי אתה הוא שומר כל העולם ולא שמרת אותו ולי אתה שואל. ואולי על זה השי' השם מה עשית כי אף על פי שאני השומר אתה העושה וההורג ויש נספה בלא משפט כמאמרם ז"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ואית דמפקין בהאי לישנא אמר ר' לוי אפילו אני מבקש לשתוק מדינה מדת הדין אינה מניחה אותי לשתוק. מעשה בשתי נערות שירדו למלאות מים מן המעין אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות א"ל כלו מזונותינו וכבר אנו הולכין למות. מה עשתה מלאה הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו וכיון שהרגישו בדבר שרפוה. עיקר שלותה של סדום לא היה אלא נ"ב שנה ומהם כ"ב שנה היה הקב"ה מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זועות כדי שיעשו תשובה ולא עשו הדא הוא דכתיב המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו. ויפנו משם האנשים הדא אמרה שאין עורף למלאכים. ואברהם עודנו עומד אמר ר' ישמעאל תקון סופרים הוא זה שהשכינה היתה ממתנת לאברהם. ויגש אברהם ויאמר וגו' רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר הגשה למלחמה ויגש יואב והעם אשר עמו וגו' למלחמה רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס כמה דאת אמר ויגשו בני יהודה אל יהושע לפיוס. רבנן אמרין הגשה לתפלה כמה דאת אמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל וגו' ר"א פשיט ליה אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא. ר' פנחס ורבי לוי בשם רבי יוחנן זה שהוא עובר לפני התיבה אין אומרים לו בוא ועשה בוא וקרב בוא ועשה קרבן של צבור אלא בוא וקרב להתפלל. אמר ר' תנחומא למה התקינו ברכת חמש עשרה עד שומע תפלה כנגד ט"ו אזכרות שבהבו לה' בני אלים עד ה' למבול ישב שהוא מכלה את הפורענות מלבוא לעולם. ר' הונא בשם ר' אחא האף תספה אתה גורר את האף והאף לא יגררך. אמר ר' יהושע ברבי נחמיה אף שאתה מביא לעולם אתה מכלה בו הצדיקים עם הרשעים ולא דייך שאינך תולה לרשעים בשביל הצדיקים אלא שאתה מכלה הצדיקים עם הרשעים. ר' ורבי יונתן ר' אומר בשר ודם חמה כבשתו אבל הקב"ה כובש את החמה שנאמר נוקם ה' ובעל חמה. ר' יונתן אומר בשר ודם קנאה כבשתו אבל הקב"ה כובש את הקנאה שנאמר אל קנוא ונוקם ה'. האף תספה ר' שמלאי שאל לר' יונתן מאי דכתיב יש נספה בלא משפט א"ל בלא משפט מקומו. מעשה באחד שנשתלח לגבות בני טבריא ובני צפורי כשהוא גובה בטבריא ראה אחד מצפורי ותפסו א"ל מצפורי אני א"ל יש בידי לגבות בני צפורי לא הספיק לגבות בני טבריא עד שבאת רווחא לצפורי נמצא נספה בלא משפט מקומו ר' לוי אמר לדוב שהיתה משכלת בחיה ולא מצאה לשכל בחיה ושכלה בבהמה. למגל כוסחת כובין ולא שלים לה שושנה ולא שלים לה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy