Quotation_auto על משלי 22:28

לא תלקט לעני לא תסייע את העני. וכרמך לא תעולל רבי אליעזר אומר כרם שכולו עוללות כלו לבעל הבית שנאמר כי הבצור לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות, א"ל רבי עקיבא וכרמך לא תעולל ואפילו כלו עוללות, אם כן למה נאמר כי תבצור לא תעולל שיכול הואיל והתירו הכתוב לעניים יבואו עניים וילקטו אותה בכל שעה שירצה תלמוד לומר כי תבצור לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם הבציר. אי זו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף, יש לה כתף ואין לה נטף נטף ואין לה כתף הרי הוא של בעל הבית ואם ספק לעניים. עוללות שבארכובה אם נקצרת עם האשכול הרי הוא של בעל הבית אם לאו הרי הוא של עניים. גרגר יחידי ר' יהודה אומר אשכול וחכמים אומרים עוללות, ופרט כרמך אין פרט אלא מחמת בציר מכאן אמרו היה בוצר ועוקץ את האשכול הוסבך בעלין ונפל לארץ ונפרט הרי אלו של בעל הבית. המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שבוצר הרי זה גוזל את הענים על זה נאמר אל תסג גבול עולם. לעני יכול לעני מאחרים תלמוד לומר לגר, אי לגר יכול לגר תושב, תלמוד לומר ללוי מה לוי בן ברית אף כולן בני ברית אי ללוי ולגר יכול בין חסרין בין שאינן חסרין, תלמוד לומר לעני מה עני חסר ובן ברית אף כולן חסרין ובני ברית. לעני ולגר (כתוב ברמז תרמ"ה). תעזוב הנח לפניהם והן יבזבזו ואפילו יהיו ידיו יפות לזה שמעין שאמר כהלכה. יכול אף בדלית ובדקל כן תלמוד לומר אותם אפילו צ"ט אומרים לבזבז ואחד אומר לחלק אפילו זקן ואפילו חולה לזה שומעין שאמר כהלכה. ומה ראית לומר בדלית ובדקל לחלק ושאר כל הפירות לבזבז, אחר שריבה הכתוב ומיעט תלמוד לומר קציר מה קציר מיוחד שהקטן מושל בו כגדול יצאו הדקל והדילת שאין הקטן מושל בו כגדול, ר"ש אומר חלקי אגוזין הרי הן כדקל וכדלית. תעזוב הנח לפניהם תבואה בקשה, תלתן בעמיר, תמרים ובמכבדות. יכול אף על פי שהשירתן הרוח, תלמוד לומר אותם, אם הפרישן ואחר כך השירתן הרוח כשם שזכו בהם כך זכו בעציהם. מנין שספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה תלמוד לומר לעני ולגר תעזוב אותם. אני ה' אלקיכם איני גובה מהן אלא נפשות וכן הוא אומר אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש: