Quotation_auto על משלי 4:23
צרור המור על התורה
וכל העם רואים את הקולות. בדרך נס ויראה. עם מראה השכינה שהיא אש אכלה היא אש התורה. וינועו ויעמדו מרחוק. להורות ענותנותם. והוא ע"ד ויסתר משה פניו. ולפי שנתרחקו מההשגה נתקרבו והשיגו יותר. וזה ויעמוד העם מרחוק. ע"ד מרחוק ה' נראה לי. ואמר וינועו. להורות שנתנענעו להתבודד ולהשיג. כמו המכוין בתפלתו שמתנועע. וזאת היא א' מג' שאלות ששאל אותו מין לר' שמעון. האחת מה טעם ישראל מתנועעים בקריאתם יותר משאר אומות והב' מה טעם אתם אומרים שאתם דבקים לשם. ואתם בעלי מכות וייסורים מכל האומות. והדבקים למלך אין ראוי להיות כן. והג' אתם מקוים הבית הג' והתורה אמרה גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון יותר מן הראשון. ראשון ושני מצינו. ושלישי לא מצינו. א"ל סבא סבא לא תאמר לי דבר. נתן עיניו בו ונעשה גל עצמות אח"כ אלו השאלות ששאל אותו רשע כבר נשאל למעלה. ובענין הנענוע יורה על מעלת ישראל. כי הם באו מכח האש וכתיב נר אלהים נשמת אדם. ואור הנר לעולם היא מתנועעת ועולה. וכן ישראל מכח האש מתנועעים. כדכתיב המזכירים את ה' אל דמי לכם. וכתיב אלהים אל דמי לך. אבל העו"ג הם דועכים ודוממים כמו העצם שהוא באש. שעומד ואינו מתנועע. וזה נשאר לישראל ממתן תורה דכתיב וירא העם וינועו. ומה שאמר שאנו קרובים אל המלך ואנו מוכים ומעונים. כן האמת לפי שאנו כמו הלב שהוא באמצע הגוף. והוא מרגיש הדבר בטרם בואו. לפי שהוא דק וזך מאד. וכמו שאמר מכל משמר נצור לבך. כי ממנו תוצאות חיים. ולכן ישראל לפי שנמשלו ללב הם מרגישים כל צער וכל כאב יותר מהכנענים. לפי שהם נמשלים לגוף. ומ"ש מבית ראשון ושני. אם לא חטאו ישראל לא היה להם אלא בית ראשון. לפי שהיתה ראויה ליעשות ע"י הקב"ה. כדכתיב מקדש ה' כוננו ידיך. ולפי שחטאו גרמו לעשות ע"י אדם בית ראשון ושני. ולכן לא היה להם קיום כלל כאומרו שוא עמלו בוניו בו. ולכן עתיד הקב"ה לבנות ירושלים הוא בעצמו ולקיים מקדש ה' כוננו ידיך. וכתיב ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ועל זה כתב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון. ולא אמר השני מן הראשון ע"כ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy