Quotation_auto על משלי 5:15

ורז"ל נתעוררו שישב על הבאר לבקש בת זוגו וכן עשה משה. ואולי לזה רמז וירא והנה באר בשדה שראה במחשבתו ובהתעוררות שכלו הנבואיי. שהיה באר בשדה. היא רחל בת זוגו. כאומרו שתה מים מבורך. וראה אותה בשדה. רמז על אמו שנקראת שדה חמד וגפן פוריה. ואמרו ועתידה בשדה היתה לו זו האשה. ואמו נתנה לו זאת העצה דכתיב קצתי בחיי וגו'. ורמז ג"כ בשדה על אביו יצחק שצוהו וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך. ואביו נזדמנה לו רבקה בשדה דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה והנה גמלים באים. וכן בכאן נזדמנה לו רחל בשדה כמו לאביו. וזהו וירא והנה באר בשדה מה כתיב אחריו והנה רחל בתו באה עם הצאן. ורז"ל גילו בכאן מסתורים גדולים שהם כבשונו של עולם בענין קץ משיחנו ועיכוב הגאולה. בסבת אבן הזאת הגדולה שהיא לב אבן. הנם כתובים בספרי הזוהר ואינם בידי כי נגזל ממני בעונותי בגירוש פורטוגא"ל. ונראה שזאת הפרשה קשורה עם של מעלה. ובכאן התחיל יעקב להשלים נפשו בשלימות האמתי. והתחיל השם יתברך להשגיח עליו ולהשלים דברו. שנאמר והיה ה' לי לאלהים. שיהא נקרא אלהי יעקב כמו האבות. בענין שגם כן האבות יהיו המרכבה. ולכן אמר וירא והנה באר בשדה. וזה הבאר היא אבן הראשה. האבן אשר שם מראשותיו משם רועה אבן ישראל. וזהו והאבן גדולה על פי הבאר. וזה הבאר נקרא באר שבע. כי כן תמצא בזו הפרשה שבעה פעמים באר הבאר. וכן תמצא ז' פעמים באר בבארות של יצחק. ולכן נקרא באר שבע. וכן אמר ויקרא אותה שבעה כי שם נשבעו שניהם. לפי שהי' באר שביעי. וכל הבארות של מעלה מריקים בה. ומן הבאר ההיא ישקו העדרים של מטה:

ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם מה תלמוד לומר ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם אלא אותה מדת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל הפכה הקב"ה כנגד המצרים. ויסע מלאך האלקים רבי יהודה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך והיה בנו מהלך לפניו באו לסטים לתפסו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו בא זאב ליטלו מאחריו נטלו ונתנו על זרועותיו שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. התחיל הבן מצטער מפני החמה פרש עליו בגדו שנאמר פרש ענן למסך. נרעב האכילו לחם שנאמר הנני ממטיר לכם לחם. צמא השקהו מים שנאמר ויוציא נוזלים מסלע ואין נוזלים אלא מים חיים שנאמר מעין גנים וגו' ואומר שתה מים מבורך וגו'. שאל רבי נתן את רבי שמעון בן יוחאי בכל מקום הוא אומר וימצאה מלאך ה' ויאמר לה מלאך ה' וירא מלאך ה' וכאן הוא אומר מלאך האלקים. אמר לו אין אלקים בכל מקום אלא דין מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה אם להנצל אם ליאבד עם מצריים:

דבר אחר עשאן כמין ערמות. נצבו כמו נד מה נד צרור ואינו מוציא ומכניס כך היתה נפשם צרורה בהן בישראל אוכלין ושותין ושמחין ויצאו להם כדי מים מתוקים מתוך מים מלוחין שנאמר ויוציא נוזלים אין נוזלים אלא מים חיים כענין שנאמר מעין גנים באר מים חיים וכתיב שתה מים מבורך.