Quotation_auto על משלי יג:20

דבר אחר שהוא עשוי שדים שהוא מניק את בניו כשדים. עמק שוה ששם הושוו כל האומות וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה והיו מקלסין אותו ואמרו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו אלהים אתה עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו אל יחסר העולם אלוהו. עמק סוכות שהיה מסוכך באילנות גפן ותאנה ורמון אגוז ושקד תפוח ופרסק. הוא ים המלח לא היה שם ים אלא צנורות היאור נתבקעו ונעשו ים הדא הוא דכתיב בצורות יאורים בקע. שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר רבי יוסי אומר י"ב וי"ג הרי כ"ה. רבן שמעון בן גמליאל אומר כלהון י"ג שנה היו. ומה מקיים רבן שמעון בן גמליאל ובארבע עשרה שנה בארבע עשרה שנה למרדן. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר בעל קורה טוען בעוביה. ויכו את רפאים בעשתרות קרנים בעשתרות דקרניא. ואת הזוזים בהם ית זיותנא דבהון. ואת האימים בשוה קריתים תרתין אינון. ואת החורי זו מטרפולין שבררו אותה ויצאה לה לחירות בדור הפלגה. עד איל פארן עד מישרא דפארן. וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש לא באו להזדווג אלא בתוך גלגל עינו של עולם בקשו לסמותה וכו' (בב"ר פמ"ב). ויכו את כל שדה העמלקי עדיין לא עמד עמלק אלא מגיד מראשית אחרית. וגם את האמורי היושב בחצצן תמר בעין גדי דתמרייא. ארבעה מלכים את החמשה ויכלו להם. ועמק השדים בארות בארות חמר בירין בירין מסקן חמרא וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה רבי יהודה אומר ויפלו שמה אלו האוכלוסים והנשארים הרה נסו אלו המלכים. ר' נחמיה אומר ויפלו שמה אלו המלכים והנשארים הרה נסו האוכלוסין. על דעתיה דרבי יהודה ניחא על דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא. בשעה שירד אבינו אברהם לכבשן האש וניצול יש מאומות העולם שהיו מאמינים ויש מהם שלא היו מאמינים כיון שירד מלך סדום לחמר וניצול התחילו מאמינים לשעבר. ואת כל אכלם אלו הכותבות. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם כך עשו ללוט נתנו אותו בסירה ונטלו אותו עמהם כל כך למה והוא יושב בסדום לקיים מה שנאמר הולך את חכמים יחכם וגו'. ויבוא הפליט הוא עוג הוא פליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא אברהם עוסק במצות עוגות והוא לא נתכוון לשם שמים אמר אברהם זה קנאי הוא עכשיו אני אומר לו שנשבה בן אחיו והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר ליה הקב"ה שכר פסיעותיך אתה נוטל שאתה מאריך ימים. ועל שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים מבניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו:

ויבאו שני המלאכים סדומה בערב כתיב והחיות רצוא ושוב וגו' רצות אין כתיב כאן אלא רצוא רצין לעשות שליחותו נפטרין מאברהם בו' שעות ובאין סדומה בערב אלא מלאכי רחמים היו והיו ממתינים סבורים שמא אברהם מוצא להם זכות וכיון שלא מצא להם זכות ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. תני אין מלאך אחד עושה ב' שליחות ולא ב' מלאכים שליחות אחד ואת אמר ב' מלאכים אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק גבריאל נשתלח להפוך את סדום ורפאל להציל את לוט. ויבאו שני המלאכים סדומה הכא את אמר מלאכים ולהלן אומר אנשים אלא להלן שהיתה שכינה על גביהן קראם אנשים וכאן שנסתלקה שכינה מעל גביהן לבשו מלאכות. אמר רבי תנחומא אמר ר' לוי אברהם שהיה כחו יפה נדמו לו בדמות אנשים אבל לוט על ידי שהיה כחו רע נדמו לו בדמות מלאכים אמר ר' חנינא עד שלא עשו שליחותן קראם אנשים משעשו שליחותן מלאכים. אמר ר' תנחומא לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כגפן כיון שהגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כקלמין כך עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים כיון שעשו שליחותן קראן מלאכים. סדומה תני משום ר' נחמיה כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו תן לו ה"א בסופו סדומה שעירה מצרימה חרנה. התיבון ליה והכתיב ישובו רשעים לשאולה ר' אבא בר זבדא אמר לביטי התחתונה שבשאול. בערב בא ערבה של סדום ושקעה שמשה ונתחתם גזר דינה. אמר ר' לוי אין הקב"ה דן את אומות העולם אלא בלילה בשעה שהם ישנים מן העבירות ואינו דן את ישראל אלא ביום בשעה שהן עוסקים במצוות הדא הוא דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק וגו'. ולוט יושב בשער סדום ישב כתיב אותו היום מנו אותו ארכי הדיינין. חמשה ראשי דיינין היו בסדום קץ שקר רב שקר רב נבל ורב מסטירין וקלפנד ולוט היה ארכי הדיינין שבכולן בשעה שהיה אומר להן דברים שהן ערבים להן היו אומרים לו גש הלאה סק לעיל וכשהיה אומר להם דברים שאין ערבים להן היו אומרים לו האחד בא לגור וגו'. זה שאמר הכתוב הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע הולך את חכמים למה הוא דומה לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים אף על פי שלא לקח ולא נתן ריח טוב לקח. ורועה כסילים למה הוא דומה לנכנס לבית הבורסקי אף על פי שלא לקח ולא נתן ריח רע לקח. כך לוט כשהיה מהלך עם אברהם אבינו למד מדרכיו אברהם אבינו עשה לו בית חוץ לחרן וכל מי שהיה נכנס ויצא היה מקבלו מאכילו ומשקהו ואומר אלקי אברהם אחד הוא בעולם וכשבא לוט לסדום כך היה עושה וכיון שהכריזו כל מי שהוא מחזיק יד בפת לחם ישרף היה מתירא מעשות יומם ועשה לילה שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה בערב וכשם שהחזיק ידם כך החזיקו בידו וגו' ואמר להם אל תביטו אחריכם שהרי ירדה השכינה וכו'. עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה אחריה לראות אם הולכות הן אחריה אם לא וראתה אחריה השכינה ונעשית נציב מלח:

הנצמדים לבעל פעול כצמיד פתיל, ואתם הדבקים כשתי תמרות הדבוקות זו בזו. במתניתא תנא הנצמדים לבעל פעור כצמידין ע"י אשה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם דבוקים ממש. שאלו צדוקים את רבן גמליאל מנין שהקב"ה מחיה מתים א"ל מן התורה דכתיב ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם, א"ל ודילמא וקם העם הזה וזנח, עד שאמר להם מהקרא הזה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם [מכאן לתחה"מ מן התורה]. וי"א מן המקרא הזה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום מה היום כולכם קיימים אף לעולם הבא כולכם קיימים. שנו רבותינו (יח) מצילין תיק הספר עם הספר מפני הדליקה הואיל וזכו לידבק בספרים אמר הכתוב הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ורוע כל מי שמדביק עצמו לצדיק זכה להיות כמותו. אתה מוצא בלוט ע"י שהיה דבוק באברהם העשיר כמותו. מה כתיב באברהם ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובלוט כתיב וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים היו הולך את חכמים יחכם, ובשעה שדבק לסדומיים שנאמר וישא לוט את עיניו הוי ורועה כסילים ירוע דכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.