Quotation_auto על משלי לא:25

מה טובו אוהליך יעקב. הנה בזאת הברכה בישר לישראל בבנין בתי מקדשים. ולזה אמר מה טובו אהליך יעקב. כי בסבת בית המקדש יש להם כל הטובות וקונין הטוב הצפון לצדיקים. בסבת השכינה והקרבנות. ואמר משכנותיך ישראל. לרמוז להם שעתידים ליחרב ולתת משכן בעונם. ועם כל זה הם נקראים משכנות לפי שהשכינה שורה בהם. כאומרם אע"פ שהם שוממים בקדושתם הם עומדים. וזה שאמרו במדרש תהלים קולי אל ה' אקרא. אמר ר' ברכיה בזמן שבית המקדש קיים היית עונה אותנו. ומנין כשהוא חרב שנאמר ויענני מהר קדשו סלה. ואמר כנחלים נטיו. לפי שהוא אמר מה טובו אהליך יעקב והדברים היפים והנעימים אין להם כל כך קיום כאומרו הוד והדר פעלו. ועכ"ז וצדקתו עומדת לעד. וכן אמר הוד והדר לבושו ועכ"ז ותשחק ליום אחרון. וכן בכאן אמר אע"פ שאוהליך הם טובים ונעימים. יהיה להם קיום והמשכה. וזהו כנחלים נטיו כאומרם מושחים את המלכים ע"ג מעיין כדי שתמשך מלכותם. ולפי שהנחלים לפעמים מתיבשים. לזה אמר כגנות עלי נהר שהנהר מושך המים. ואמר כאהלים נטע ה'. לרמוז על סמני הקטרת כאומרו בשמים ראש מר דרור. וכתיב מר אהלים וקנמון. כארזים עלי מים כאומרו עצי שטים עומדים. וכתיב אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. וכתיב ארזי לבנון אשר נטע. ואמר עלי מים. להורות ג"כ שישלח חירם מלך צור ארזים על הים. כדכתיב ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון בכל צרכך ונביאם לך דברות על ים יפו ואתה תעלה אותם לירושלם. ואמר יזל מים מדליו. לרמוז שאע"פ שיבא זמן שיהיו ישראל דלים. יהיה זרעם כמים רבים. וירם מאגג מלכו. בסבת בית המקדש שתהיה בחלקו של בנימן. וזה רמז על שאול שבא מבנימין. ואע"פ ששאול חטא ואבד מלכותו. נשאר האל שהוציאם ממצרים ביכלתו. והוא ישים עליהם מלך גבור כארי. ויאכל גוים צריו. רמז לדוד ולשלמה אשר בימיו נבנה בהמ"ק. ואז נתקיים מברכיך ברוך ואורריך ארור. בסבת בהמ"ק וקרבנותיו:

לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח. סמך בנימין ללוי. לפי שעבודת הקרבנות והקטורת ואורים ותומים. נמצאו בשלימות ירושלם שהיתה בחלקו של בנימין. לכן סמך בנימין ללוי. והקדים בנימין ליוסף. לפי שירושלם היתה נחלת עבדי ה'. ושילה שהיתה בחלקו של יוסף היתה מנוחת עראי בערך בית המקדש. וזהו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. וקראו ידיד ה'. לפי שהיה הקטן שבשבטים והקטנים לעולם אהובים על האדם יותר מהגדולים. אפי' שיהיה הקטן מלא רירין כמאמרם ז"ל תועבה יבחר בכם. וכן נקרא ידיד ה' על שם בית המקדש שהיתה בחלקו. דכתיב מה ידידות משכנותיך ה' צבאות. וכן נקרא שלמה ידידיה. לפי שהיה עתיד לבנות בית המקדש שנקרא ידיד. וזה שאמר בשלמה ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה'. ואמר ישכון לבטח כל היום לפי שקראו ידיד ה'. וידוע כי הדברים הנאים והידידים אין להם כ"כ קיום. לפי שפתע ישברו או יאבדו בין מצד עין הרע או סבה אחרת. ולכן כשאמר בלעם מה טובו אהליך יעקב. רצה להכניס בהם עין הרע כמאמר הזוהר. אלא שהשם בחסדו כסה עליהם ברוח קדשו בענין שלא יראם. כמו שעושים לתינוקות שמכסים אותן במסוה בשביל עין הרע. וזהו ותהי עליו רוח אלהים שפירושו על ישראל. וכן יקרה בכל הדברים הנאים והידידים. זולת בפעולות השם שאע"פ שהם נאים ויפים וידידים יש להם קיום ועמידה. וז"ש המשורר גדולים מעשי ה' וגו' הוד והדר פעלו. לפי שהדברים ישובחו או מצד גודלם או מצד הדרם. וזהו גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו מצד הגודל. ומצד היופי. אמר יפה נוף משוש כל הארץ. אע"פ שהוא בהר ובירכתי צפון שהוא הרוח הקשה שבכל הרוחות. וזהו הר ציון ירכתי צפון. והטעם לפי שהיא קרית מלך רב. וכן אמר בכאן מצד הגודל גדולים מעשי ה'. כשהם דרושים לכל חפציהם של המעשים. ומצד היופי אמר הוד והדר פעלו. ולפי שהדברים היפים אין להם קיום. לזה אמר וצדקתו עומדת לעד. ולרוב קיומם יש להם זכרון גדול. וזהו זכר עשה לנפלאותיו. וכן אמר באשת חיל עוז והדר לבושה. ולפי שהדברים ההדורים אין להם כ"כ קיום. לזה אמר ותשחק ליום אחרון. וכן בכאן לפי שקראו ידיד ה' אמר. שאע"פ שהוא ידיד ונאה. ישכון לבטח עליו בלי פחד. והטעם לפי שהשם חופף עליו כל היום ברוח קדשו. ובין כתפיו שכן שהוא מקום גבוה ותלול וחוזק הגוף. באופן שא"א אלא להיות קיים לעולם. וכן רמז ידיד ה' ישכון לבטח על העתיד שאע"פ שנחרב הבית ראשונה ושניה. עוד יבא זמן שיהיה ידיד ה' בלי הפסק. וישכון לבטח עליו בבנין בית שלישי. לא כבית הראשון שהיה חופף ומצטער עליו כל היום. כאומרו כי על אפי ועל חמתי היתה הבית הזה. וזהו חופף עליו כל היום. ולא כבנין בית שני ששכן בין כתיפיו ולא בכל גופו. שחסרו בו חמשה דברים כמאמרם ז"ל על ואכבדה ואכבד כתיב. וזהו בין כתיפיו שכן. וכן רמז ידיד ה' על מרדכי שהיה ידיד ה'. ובשבילו שכן ישראל בטח בדד. בזכות שהיה חופף ומצטער עליו. כדכתיב ויקרע מרדכי את בגדיו עיין בפ' ויצא ובפ' ויחי:

מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רבי יהודה ור' אבהו ר' יהודה אומר נר זה בשעה שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה וכל זמן שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. ר' אבהו אמר התאנה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה בשעה שהיא נלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאנה. ר' חייא רבה ותלמידיו ואית דאמרי ר' עקיבא ותלמידיו ואית דאמרי ר' יוסי בן חלפתא ותלמידיו היו למודין להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאנה אחת והיה בעל התאנה משכים ולוקטה אמרו שמא חושדינן מה עבדון חלפון אתריהון אזל לגבייהו אמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון ילפין זכיין בי יושבין ושונין תחת תאנתי בטלתון יתה א"ל אמרינן שמא אתה חשדינן פייסן וחזרו לאתריהון. מה עשה השכים בשחרית ולא לקטן וזרחה עליה חמה והתליעו אמרו בעל הבית יודע אימתי עונתה של תאנה ללקוט ולוקטן. כך הקב"ה יודע אימתי עונתן של צדיקים ומסלקן הדא הוא דכתיב דודי ירד לגנו. זקן ושבע הדא הוא דכתיב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא ומראה הקב"ה להן עד שהן בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבוא ונפשם שבעה והם ישנים. משל למלך שעשה סעודה לאורחים והראה להם מה שהן אוכלין ושותין ושבעה נפשם וישנו להם. כך הקב"ה מראה לצדיקים עד שהן בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד ונפשם שבעה והם ישנים מה טעם כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי כד דמך רבי אבהו חזי י"ג נהרין דאפרסמון אמר לון אלין דמאן אמרין ליה דידך אמר לון אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלקי. זבדי בן לוי ור' יהושע ורבי יוסי בן פטרא תלתיהון אמרין הלין קריא כד דמכין חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו'. וחד מנהון אמר תערוך לפני שלחן וגו' דשנת בשמן ראשי כוסי רויה וישמחו כל חוסי בך וגו' וחרנא אמר כי טוב יום בחצריך מאלף. רבנן אמרי מה רב טובך אשר צפנת הוי בשעת סלוקן של צדיקים מהעולם הקב"ה מראה להם שכרן המתוקן להן ואימתי סמוך למיתתן דכתיב יקר בעיני ה' המותה לחסידיו הוי ותשחק ליום אחרון: