Quotation_auto על קהלת 3:14

וירד השם בענן. הוא מה שאמר למעלה ושכותי כפי עליך. ויתיצב עמו שם. הוא מה שאמר ונצבת על הצור. ויקרא בשם ה'. הוא מ"ש וקראתי בשם ה' לפניך. וזהו ויעבור השם על פניו ויקרא ה'. להודיענו מה שאמר ואדעך בשם. רחום וחנון. זהו מה שאמר וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם. ארך אפים ורב חסד. כי להאריך אפו הוא רב חסד ואמת לקיים דבריו. נוצר חסד לאלפים. המפרשים דרכו בו שני דרכים והם ישרים. אחד רב חסד. הוא שחסדיו רבים עד אין מספר. ונוצר חסד. רצה לומר נוצר חסד איש חסד. לאלפים הבאים אחריו. ב' נוצר חסד. מן נצר משרשיו יפרה שהוא נוצר ומצמיח החסד לאלפים לאוהביו. והנה בכאן למדו סדר שלשה עשר מדות שבם מרחם ומכפר לחוטאים. וזאת היא תשובת שאלת הראני נא את כבודך. ולכן אמר ויעבור ה' על פניו. ללמדו היאך יסדר אלו הי"ג מדות. הוא והנמשכים אחריו לביטול הגזרות ולכפרת העונות. כאומרם ז"ל אלמלא מקרא כתיב אי אפשר לאומרו. כביכול נתעטף בטליתו ואמר לו כ"ז שישראל עושים כסדר הזה אינן חוזרות ריקם. שנא' הנה אנכי כורת ברית. ופירושו ידוע שהרי אנו רואים הרבה פעמים בעונותינו שאנו מעוטפים בטלית ואין אנו נענין. אבל הרצון כל זמן שישראל עושים כסדר הזה שאני עושה. לרחם לחנן דלים ולהאריך אפים ולעשות חסד אלו עם אלו. ולעבור על מדותיהן כאומרם כל המעביר על מדותיו וכו'. אז הם מובטחים שאינן חוזרות ריקם. אבל אם הם אכזרים ועושי רשעה. כל שכן שבהזכרת י"ג מדות הם נתפסין. וזהו וחנותי את אשר אחון. מי שראוי לחון ולרחם עליו. ולכן הוצרך לומר ויעבור ה'. כאלו הוא מעצמו עבר לפניו ללמדו כיצד יעשה וכיצד יקרא. כמו שהש"י קרא ואמר ה' ה'. ועוד אני אומר כי אין פירוש ויעבור כמו שאמרנו. אלא שבכאן בא להשלים כוונת משה שבקש מהשם ית' שיכפר להם עון זה ברחמיו. ושלא יתנהג עמהם במדת הדין. ושיעביר השי"ת על מדותיו של מדת הדין. בענין שילכו מלפניו ויצאו. כמו שאמר אם אין פניך של מדת הדין הולכים אל תעלנו מזה. ועכשיו בא לכפר להם ולהעביר כל מדות הדין מלפניו. וזהו וירד ה' ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה'. שהוא רחמים גמורים. ובהזכרת זה השם ויעבור ה' על פניו. ר"ל שהעביר מלפניו פנים של זעם וכל מיני כעס שהיו לו נגד כל ישראל. ויקרא ה' ה' בשם כפול. ברחמים כפולים. וזהו ואדעך בשם כפול. כמו משה משה וכן ה' ה'. ומה מדתו של זה השם ה' ה'. להרחיק כל מדות הדין ולקרב ולכפול הרחמים בזה. אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים. הרי כאן רחום וחנון כפול. והחסד כפול. וכן נושא עון ופשע וחטאה ונקה. שמכפר העון והפשע והחטאת. ואע"פ שיהיו כפולים הוא מנקה ומטהר. וכל זה בסבת הרחמים והעברת פנים של זעם. וזהו ארך אפים כמוזכר בדבריהם ז"ל. למלך שיש לו ב' לגיונות קשים ובקשו ממנו שירחיקם מעליהם. והשליכם לארץ אחרת בענין שכשישלח בעבורם ביני וביני יעשו תשובה. וזהו ארך אפים שמאריך אפו למקום רחוק. וזהו באים מקצה הארץ ה' וכלי זעמו. וכן אמרו נושא עון. כשרואה שכף שנייה של עונות מכרעת נושא עון וחוטף אחד מהם. בענין שתהיה כף הזכיות מכרעת. וכל זה במדת טובו שאמר לו אני אעביר כל טובי וקראתי בשם ה'. ובזה ויעבור. העביר כעסו ופניו של זעם. וזהו כדרך שאמר כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע. למי נושא עון למי שעובר על פשע. ומכאן אני סבור כי מה שאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה'. הוא ויעבור ה' על פניו. לפי שהוא בוש מלפניו. אם אין פניך של זעם הולכים אל תעלינו מזה. והודה לו על זה. ובקש עוד שיראהו כבודו מופשט בלי דין ופנים של זעם. ואז אמר לו הש"י אני אעביר כל טובי על פניך. כלומר אתה סבור שמדת הדין היא רעה. יש לך לידע שאין מדה טובה ממנה. שאלמלא מוראה בולעים אלו לאלו. וזהו והאלהים עשה שייראו מלפניו. במדת אלהים שהוא מדת הדין. וזהו אומרם ז"ל והנה טוב זה יצר הטוב. מאד זה יצר הרע. ובתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מות. לפי שבסבת יצר הרע ומדת הדין האדם שב בתשובה. ועכ"ז בעבורך אני אעביר כל טובי שהם כל מדות הדין. שהם טוב העולם וקיומו. כאומרם על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום. ואמר רבי עקיבא ובטוב העולם נדון. וקראתי בשם ה' שהוא רחמים גמורים. וזהו ויעבור ה' על פניו וכעסו. ויקרא ה' ה'. רחמים גמורים כמו ששאל משה. וכשראה כן ויקוד ארצה וישתחו. להודות לה' על טוב שגמלהו בהשגתו. ובלוחות שניות ובכפרת עונות של ישראל:

ויקברו אותו יצחק וישמעאל. לפי שהיה בן גבירה. אל מערת שדה המכפלה. בענין שיצדק השם שכפולה בזוגות. וזהו שמה קובר אברהם ושרה אשתו. וסיפר שבירך השם את יצחק אחרי מות אברהם. והוא נתדבק בדרכי אביו עם באר לחי רואי. וסיפר תולדות ישמעאל שהיו י"ב נשיאים ורוח ויכלו באפס תקוה. כנגד י"ב שבטי ישראל. כי זה לעומת זה עשה האלהים שיראו מלפניו. ולפי שעשה ישמעאל תשובה כמאמרם ז"ל. סיפר מספר חייו כמו שסיפר באברהם. ואמר בו מאה שנה ושלשים שנה אבל בשבע כתיב שנים. להורות מה שרמזתי בתחלת הפרשה במספר שנות שרה. וכן באברהם אמר וחמש שנים ובשאר הכללים כתוב שנה. להורות שהצדיקים יותר עושים בה' שנים האחרונים ממה שעושים במאה מהראשונים. ולכן הראשונים חשובים כשנה אחת. והאחרונים אע"פ שהם מעטים חשובים שנים רבות. וכן בישמעאל כל השנים הראשונים חשובים כשנה אחת. לפי שכלה בהבל ימיו. אבל באחרונים כתיב שנים. לפי שחזר בתשובה בהם. ולכן חשובים כשנים רבות אף ע"פ שהם ז'. וזהו ושבע שנים. ואמר וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים. להורות שנתקיימה בו ברכת השם בשביל זכות אברהם שהבטיחו י"ב נשיאים יוליד ושיהיו רבים מארבה. וזהו וישכנו מחוילה וגו'. ואמר אשר על פני מצרים. להורות שלא דבקו בדרכי ה' אלא שחזרו לגלולי אמם שהיתה שפחה מצרית. ולכן הלכו למצרים להתדבק עם אחיהם המצריים ולהתחבר בהם. ולא דבקו ביצחק אחי אביהם. וזהו על פני כל אחיו נפל. נתחבר כמו מדין ועמלק נופלים בעמק. וכן מלאך רשע יפול ברע. אפילו שיהיה כמלאך ישוב רשע. אם יתחבר באיש רע. אבל ציר אמונים מרפא. שהוא משה דכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא. נתן רפואה לזה דכתיב לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. וכן אלו היו בנים של אברהם הצדיק והיו קרובים לבד אל האושר האמיתי של אברהם אביהם. וזהו באכה אשורה. ולא רצו אלא לשוב למצרים ולהתחבר עם רשעים. וזהו על פני כל אחיו נפל ונתחבר. אבל השם לא אמר אלא ישכון. כי בבחירתם היה לשכון או ליפול. ובבחירתם נפלו. אבל הצדיק שבע יפול וקם:

דבר אחר האזינו השמים זה שאמר הכתוב ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים וגו' עליו אין להוסיף וגו', ברא הקב"ה שמים וארץ שיהו מקלסין אותו שנאמר השמים מספרים כבוד אל וכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, כיון שבא משה שיתק אותן שנאמר האזינו השמים וגו'.