Quotation_auto על שמות 13:6

ובשלת ואכל במקום. מלמד שמחזיר את [השלם ואין מחזיר] החתיכות ואת האברים דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר בשבת בין כך ובין כך אסור, ביום טוב בין כך ובין כך מותר. ופנית בבקר (כתוב ברמז ת"ג). ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שטעונין לינה, אין לי אלא אלו בלבד, מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים, תלמוד לומר ופנית כל פינות שאתה פונה מן הבקר ואילך. רבי יהודה אומר יכול יהא פסח שני טעון לינה, תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך ששת ימים תאכל מצות, את שנאכל לששה טעון לינה, את שאינו נאכל לששה ימים אין טעון לינה, יצא פסח שני שאינו אלא יום אחד, וחכמים אומרים הרי הוא כעצים וכלבונה שטעונין לינה. ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת, מה שביעי עצור אף ששי עצור. אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה, תלמוד לומר וביום השביעי עצרת שביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה, הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסור הואיזו מלאכה מותרת. ר' שמעון אומר כתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות, הא כיצד, מצה הנאכלת כל שבעה אוכלה ששה ימים מן החדש ושביעי מן הישן. תניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר עצרת לה' אלקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם, הא כיצד, ר' אליעזר אומר או כולו לה' או כולו לכם, ר' יהושע אומר חציו לה' וחציו לכם: