Quotation_auto על שמות 13:8

והגדת לבנך ביום ההוא שומע אני מראש חודש תלמוד לומר ביום ההוא שומע אני מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך על השלחן. בעבור זה עשה ה' לי למה נאמר. לפי שהוא אומר מה העבודה הזאת לכם. אלא בן רשע שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה תוציאו מן הכלל. אמרו לו בעבור זה עשה ה' לי ולא לו אילו היה שם לא היה נגאל. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר ההגדה. כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה. מה להלן פרט לסומין אף כאן פרט לסומין. ורב ששת ורב יוסף סברי חייב. בשלמא התם מדהוה ליה למיכתב בננו הוא וכתב זה פרט לסומין. אבל הכא בעבור זה בעבור מצה ומרור הוא דאתא:

דבר אחר וכל בכור בניך תפדה מנין שאם לא פדאו אביו הוא יפדה את עצמו. תלמוד לומר וכל בכור בני (קסב) אפדה. רבי יוסי הגלילי אומר הואיל ואמרה תורה פדה את בניך ולמד את בניך תורה, אם למדת על תלמוד תורה שאם לא למדו אביו (קסג) מלמד הוא את עצמו. כך אם לא פדאו חייב לפדות את עצמו. לא אם אמרת בתלמוד תורה שהוא שקול כנגד הכל שאם לא למדו אביו מלמד הוא את עצמו. תאמר בפדיה שאינה שקולה כנגד הכל לפיכך אם לא פדאו אביו לא יפדה את עצמו. והרי מילה תוכיח שאינה שקולה כנגד הכל שאם לא מלו אביו מל הוא את עצמו. כך אם לא פדאו אביו הוא יפדה את עצמו. לא אם אמרת במילה שחייבין עליה כרת שאם לא מלו אביו הוא מל את עצמו. תאמר בפדיה שאין חייבים עליה כרת לפיכך אם לא פדאו לא יפדה את עצמו. אמרת הפרש. אדון בנין אב מבין שלשתם. לא הרי מילה כהרי תלמוד תורה ולא הרי תורה כהרי מילה ולא זה וזה כהרי פדיה ולא הרי פדיה כהרי זה וזה. הצד השוה שבהן (כל) שהוא מצות האב על הבן אם לא עשה לו אביו יעשה הוא לעצמו. אף כל מה שהוא מצות האב על הבן אם לא עשה לו אביו הוא יעשה לעצמו. מכאן אמרו חייב אדם מן התורה למול את בנו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה. רבי עקיבא אומר אף ללמדו שייט. רבי אומר (קסד) אף ישוב מדינה. והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן. מחר לאמר מה זאת הרי מחר לאחר זמן. מחר יהיה האות הזה הרי מחר עכשיו. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה הרי מחר עכשיו. מחר יאמרו בניכם לבנינו הרי מחר לאחר זמן. מה העדות והחקים והמשפטים נמצאת אומר ארבעה בנים הם אחד חכם ואחד טפש ואחד רשע ואחד שאינו יודע לשאול. חכם מהו אומר מה העדות והחקים והמשפטים וגו' אף אתה אמור לו כהלכות הפסח ואמור לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. טפש מהו אומר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו. רשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר אף אתה תוציאו מן הכלל ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו אילו היה שם לא היה נגאל. ושאינו יודע לשאול את פתח לו שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא.