Parshanut על שמות 13:8

הגדת לבנך ביום ההוא וכו' עשה ד' לי בצאתי ממצרים, ע"ד צחות יש לפרש, לאחד שהשיא בתו לעלם בעדי עדיים בדירה נאה וכל מחסורו עליו ושמחה אשתו אם הבת כי בתה מצאה מנוחה בית אישה ויאמר לה בעלה לא כן, כי מה יעשה הבן עתה שיחטא לאשתו אימתי אני רואה כי עמלי היה לתועלת ובתי מצאה אוהב נאמן, כי ידאג לפרנסתה ובנפשו יביא לחמו, אז אבין כי כדאי היה עמלי עליו, כי אף כי נצטוו ישראל תיכף בפסח ומצה אין זה עיקר התכלית אשר ישמרו מצות השי"ת בעוד המה נשואים על כנפי נשרים ומסובבים בעמוד ענן ואוכלים מן ושותים מי באר רק כאשר יבואו אל הארץ ובחודש הזה עת הקציר תשמור את החג הזה, אז אראה כי כדאי היו הנסים והנפלאות אשר עשיתי בעת הוציאי אותך ממצרים וזה בעבור זה, שאתה עמל וזורע וקוצר ושומר מצות ד', עשה לי ד' בצאתי ממצרים. והשכילו רבותינו לבאר יותר הפקת רצון השי"ת אשר בעת הגלות עת העם יוכו עבור התורה ואין לפניהם פסח רק מצה ומרור לבד והם שומרים משמרת השי"ת בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ולא פסח, שהם בגלות בזמן שאין פסח, ובכ"ז הם מקיימים כל חוקות החג כהלכתו, בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים והבן.