Quotation_auto על שמות 18:11

הבה נתחכמה לו להם מיבעיא ליה הכי קאמר בוא ונתחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש הנה ה' באש יבוא. נדונם בחרב ובחרבו את כל בשר. בוא ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי. והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא אבל על אומה אחת מביא. אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין לתוכה וכן הוא אומר ומצרים נסים לקראתו. והיינו דאמר ר' אלעזר כי בדבר אשר זדו עליהם בקדרה שבשלו בה נתבשלו. שלשה היו באותה עצה. בלעם שיעץ נהרג. איוב ששתק נדון ביסורים. יתרו שברח זכו בניו וישבו בלשכת הגזית. ועלה מן הארץ ועלינו מבעיא ליה כאדם המקלל עצמו ותולה קללתו באחרים:

ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים אין הים עומד כנגדך וישובו על מצרים ויחזור עליהם הגלגל ויחזור עליהן זדונם. שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל בה אני מאבדן. הם חשבו לאבד את בני במים אף אני לא אפרע מהן אלא במים. בור כרה ויחפרהו וגו' ישוב עמלו בראשו וגו' ואומר כורה שחת בה יפול ואומר חופר גומץ בו יפול מסיע אבנים יעצב בהם. וכן שלמה אמר מפרי פי איש ישבע נפשו וכן ישעיה אמר כעל גמולות כעל ישלם ואומר ומדותי פעולתם ראשונה. וכן ירמיה אמר גדול העצה ורב העליליה ואומר שלמו לה כפעלה. וכן אמר יתרו למשה עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו. מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל בו בדבר נפרע מהם הקב"ה שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אמר ר' יונתן התנה הקב"ה תנאים עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו שהתנה הקב"ה עמו. וכתיב יקוו המים יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהם:

ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר זקנים הראשונים אומרים כך מדה מהלכת על פני כל הדורות שוט שישראל לוקין בו סופו ללקות. ילמד כל אדם דרך ארץ מעמלק שבא להזיק ישראל ואבדו הקב"ה מחיי העולם הזה והעולם הבא שנאמר כי מחה אמחה. וכן ופרעה שבא להזיק את ישראל טבעו המקום בים סוף שנאמר ונער פרעה וחילו. וכן כל אומה ומלכות שבא להזיק את ישראל בו בדין דנן. לעולם אמרו במדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם. שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני בספר שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים עד שמצאו מקרא בתורה כתוב זאת זכרון בספר זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. זכרון מה שכתוב בנביאים. בספר מה שכתוב במגילה דברי רבי אלעזר המודעי. רבי אומר כתוב זאת מה שכתוב כאן, זכרון מה שכתוב במשנה תורה, בספר מה שכתוב בנביאים. קראה על פה לא יצא אתיא זכירה זכירה. כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם כתוב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר. וממאי דקריאה היא דלמא עיוני בעלמא. לא סלקא דעתך דתניא זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת לב אמור ומה אני מקיים זכור בפה: