Quotation_auto על שמות 3:10

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בשבוע כתיב זה שמי לעולם לעלם כתיב. ועתה לך ואשלחך אמר ר' אלעזר לך היו מצפים ישראל לך היו ישראל מקוים גדולה יש לך בדבר הזה. ר' יוחנן אמר לך מסור הדבר הזה (ברמז תכ"ח ותש"כ ותשנ"ו). ויאמר משה אל ה' בי אדני בייא את מעביר עלי. אם אהרן אחי גדול ממני ואתה תשלחני. לא איש דברים אנכי אמר לו הקב"ה מי שם פה לאדם. ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתיך אני עושה אותך בריאה חדשה כאשה זו שהיא הרה ויולדת.

דבר אחר בו בלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה. הוא אמר מי ה' מי כמוכה נאדר בקדש והצילו הקב"ה מבין המתים והעמידו לספר כח גבורתו שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך והלך ומלך בנינוה וכששלח הקב"ה יונה לנינוה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מעל כסאו וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ולאחר ארבעים יום שבו למעשיהם הרעים ונבלעו כמתים בשאול תחתית שנאמר מעיר מתים ינאקו. לא ידעתי את ה' למה היה פרעה דומה למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל עבדו לאחר ימים בא המלך אמר לו תן לי מה שהפקדתי אצלך אמר לו לא עבדא דילך אנא לא הפקדת גבי כלום מה עשה לו נטלו בגרדין אמר לו עבדך אנא וכל מה דאפקדת גבי אנא משלם לך. כך בתחילה אמר הקב"ה למשה ועתה לך ואשלחך אל פרעה. אמרו לו שלח עמי אמר להם לא ידעתי את ה' וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר ה' הצדיק. מכות המצרים שנים עשר חדש. ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש אימתי דרכו של קש באייר והם יצאו בניסן. רבי שמעון בן יוחאי אומר התחיל מחרק בשניו כנגדם ואמר נרפים אתם:

רבי ברכיה בשם רבי לוי משל למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס כד הוה עבד חמר טב והוה אמר מה טב חמרא דכרמי וכד הוה עבד ביש אמר מה ביש חמרא דאריסי. אמר ליה האריס אדוני המלך כד הוא עביד חמר טב הוא דידך וכד הוא עביד חמר ביש הוא דידי בין טב בין ביש דידך הוא. כך בתחלה אמר הקב"ה למשה ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל וכיון שעשו אותו מעשה מה כתיב תמן לך רד כי שחת עמך. אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם כד אינון חטאי דידי וכד אינון זכאי דידך בין חטאי בין זכאי דידך אינון והם עמך ונחלתך. למה ה' יחרה אפך בעמך אמר רבי סימון לא זז מחבבן עד שקראן עמו שנאמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו: