פירוש על שמות 3:10

ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וגו׳. מלת לכה ואשלחך הם חולקים זה לזה אך הכוונה כי הלא הקב״ה היה משלח את משה בשתי שליחות. א׳ לטובה והיא גאולת ישראל. והב׳ לרעה והוא שע״י שליחות זה נאמר תכבד העבודה על האנשים וגו׳. ואמנם אין הקב״ה מכנה שליחות לעולם על הרעה ולכך כנגד הראשונה שהיא תכבד העבודה וגו׳ אמר ועתה לכה כלומר לך מעצמך כאילו איני משלחך אני אך כנגד השנית שהיא לטובה גאולת ישראל אמר ואשלחך כי בזה כנה הקב״ה שליחותו לטובה וכיוצא בזה תבין פסוקים רבים. כאומרו ואשמע את קול ה׳ אומר את מי אשלח וגו׳ כי תחלה אמר אשלח ואח״כ ילך גם תחלה לשון יחיד ואח״כ לנו לשון רבים. אך הענין כי הנה ישעיהו היה חציו נחמה וחציו צרה כמ״ש בזוהר אך ירמיהו כולו צרה. וכנגד שני אלו אמר את מי אשלח כנגד הטובה והנחמה לז״א לשון שליחות גמור ובלשון יחיד כי ככה הדבר אליו ית׳ לבדו אך כנגד היותו שליח בענין הצרות אמר ומי ילך בלשון הליכה וגם בלשון רבים לנו כי לא רצה האל ית׳ לעשות הרע הוא לבדו. ואז ענה ישעיהו ואמר הנני שלחני ר״ל איני רוצה רק להיות שליח לטובה וזהו שלחני לשון שליחות אז אמר לו האל ית׳ כי עתה לא היה צריך רק לרעה וז״ש לך ואמרת שמעו שמוע וגו׳. שהוא רעה ולכן אמר לך בלשון הליכה עכ״ל. הרח״ו נר״ו:

ועתה לכה ואשלחך אל פרעה. וְאִם תֹּאמַר מַה תּוֹעִיל? והוצא את עמי. יוֹעִילוּ דְּבָרֶיךָ וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם:

ועתה לכה. בשליחותי (כמ"ש לכה באשר אשלחך) אל פרעה: