Quotation_auto על שמות 30:18

כתיב לך אל העם וקדשתם. שנו רבותינו וקדשתם לטבילה. למדנו רחיצת ידים ממשה ואהרן ובניו שנאמר ועשית כיור נחשת וגו' ורחצו ידיהם ורגליהם ובישראל מהו אומר והתקדשתם והייתם קדשים. מכאן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה. אמר לא לכהנים בלבד נתנה קדושה מסיני אלא לכל ישראל שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו. מכאן אמרו כל האוכל בלא רחיצת ידים סימן רע לו ועליו הוא אומר והיה כשמעו את דברי האלה וגו' לא יאבה ה' סלוח לו מכאן אמרו כל האוכל בלא נטילת ידים כבא על אשת איש:

סלת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן מה תלמוד לומר בשמן בשמן שתי פעמים להכשיר שמן השני ושמן השלישי. רבי אליעזר בן יעקב אומר מושח את הרקיקין כמין כ"י שאין רבוי אחר רבוי אלא למעט. רבי יהודה אומר מצות מצות למצות שוו ולא שוו לבלילה. כיוצא בו אמר ר' יהודה ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה יכול כשם שמרחיצין מן הכיור כך מרחיצין מן הכן תלמוד לומר נחשת לנחשת שוה ולא שוה לרחיצה. כיוצא בו אמר ר' יהודה ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו יכול כשם שזה כפול כך זה כפול תלמוד לומר זהב לזהב שוה ולא לכפלו. ואם מנחה על המחבת (כתוב ברמז תפ"ז). מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, כיצד יש בו באדם דברי תורה יהא זהיר בעצמו שלא יבוא לידי עבירה ולידי (דבר) מכוער ויעלה על דעתו ויאמר אלך ואביא מנחה שמא בא על ידי עון וחטא א"ל הקדוש ברוך הוא בני למה לא בללת מעשיך בשמן ואין שמן אלא תורה ומעשים טובים שנאמר לריח שמניך טובים. מחבת צפה ומעשיה קשים, כיצד יש בו באדם דברי תורה יהא זהיר בעצמו שלא יבוא לידי עבירה ולידי דבר מכוער ויעלה (דבר) על דעתו ויאמר אלך ואביא מנחה על אהבתי שאהבתי את המקום א"ל הקדוש ברוך הוא בני ברוך אתה תהא לך קורת רוח בעולם ויטמנו דברי תורה בפיך לעולם, עליו הוא אומר מים עמוקים עצה בלב איש ואומר ממעמקים קראתיך ה':