Quotation_auto על שמות 34:2

ולרבותינו בזה דברים רבים בידיעת דרכיו. כיצד מתנהג בצדיק ורע לו רשע וטוב לו. ודברים כיוצא באלו. אין להאריך בהם כי הם דרכי סתר ושאלתו ובקשתו לידע דרכי ה'. שכולם תלוים בשם ה' הן לרחמים הן לדין. וזה תלוי בסוד י' ספירות ובידיעתם. וזהו שאמרו נ' שערי בינה היו וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד. שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. וזהו ואדעך בשם. רוצה לומר תהיה לך ידיעה וחלק בידיעת השם ואין לנו עסק בנסתרות. ואחר שהיה לו חלק בידיעת השם. אמר הראני נא את כבודך. ולא אמר הודיעני. אלא הראני בראיית העין ובאספקלריא המאירה. את כבודך. ולא כבודך אלא את. לרבות מה שמתרבה מן הכבוד. ולא הכבוד. וזה על דרך שהמלאכים שואלים איה מקום כבודו. ולא איה כבודו. וכן בכאן את כבודך הפנים הסמוכים אל כבודך. ולא כבודך. ולכן השיבו הש"י לא תוכל לראות את פני הסמוכים אצל הכבוד. וזהו וראית את אחורי שהם קשר של תפילין. ולא התפילין עצמם. וזה רמז שיש כבוד לפנים מכבוד. והבטיחו שיראה הכבוד שהוא אחר. כבוד אחר. אבל לא כבוד הסמוך לכבוד הפנימי. והם דברים שאין אנו מבינים אותם. ועל דרך הפשט יש לך לידע כי כל שאלת משה לא היתה אלא בשביל ישראל. בענין שיחזרו לקדמותם. ורצה לידע דרכי הש"י. בענין שבהם ידע להתדבק בשם ה' ולכוין בתפלתו. ולידע סדר כפרת העון בין לעון העגל בין לעון אחר. לפי שהם עם קשה עורף. וכל זה עשה לפי שראה ישראל ערומים בלי מצוה ובלי תורה לפי שהוא שיבר הלוחות. ולכן רצה לתקן את אשר עוות ולהחזיר עטרה ליושנה. וכל זה תבין ממה שא"ל השם פסל לך שני לוחות. ומה תשובה היא זו לשאלתו ששאל הראני נא את כבודך. אעפ"י שנוכל לומר כי זאת תשובה לשאלתו. כי לידע כבודו כמו שאמר הראני נא את כבודך. השיבו השם יתברך כי זה א"א להשיגו. אלא מצד התורה כאומרם הפוך בה דכולא בה. ולזה אמר פסל לך ואתנה לך את לוחות האבן. והיה נכון לבקר ועלית אל הר סיני. ומצד זה תשיג כל הדברים. אבל האמת כי הכל תשובה לשאלת הראני נא את כבודך. ששאל שיראהו כבודו וגדלו באיזה דרך ישיג כפרת ישראל בענין שיחזרו לקדמותם. ושישוב ליתן להם תורתו ומצותיו. ולזה השיב לו אני אעביר כל טובי על פניך. זו מדת טובו וחסדו כיצד הוא טוב ומטיב לכל. וזה רמז על י"ג מדות שבם מטיב הש"י ומרחם. וזהו וקראתי בשם ה' לפניך שהוא רחמים גמורים. ואז וחנותי את אשר אחון. שזה רמז למשה שמצא חן בעיניו שישיג השגה שלימה כזו. וכן דבר כלל כנגד העם שאם יהיו ראויים ומוכנים. השם יחון וירחם עליהם באלו הי"ג מדות שהם רחום וחנון. ובזה תוכל להשיג מדת טובי. אבל שתחשוב שאני מראה לך כבודי לא תוכל לראות את פני. ורמז באומרו אני אעביר כל טובי על פניך כפי ערכך וכפי הכנתך שנולדת בה. כי לפי שכתב בלידתו ותרא אותו כי טוב הוא. לכן אמר אני אעביר כל טובי על פניך. אחר שאתה נולדת במדת טובי ואתה רב טוב לבית ישראל. ובעבורם אתה שואל זה. וקראתי בשם ה' לפניך. אחר שאתה מכיר מדת טובי. ובעבורך וחנותי את אשר אחון במדת טובי. אבל מה שקודם מדת הטוב שהוא לפני לפנים לא תוכל לראות את פני. כי לא יראני האדם וחי. רוצה לומר בעוד שהוא חי. ובמדרש הנעלם אמרו אפילו אדם שלמעלה. דכתיב דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ולא חיות הקדש. וכן כתוב גם כן בפרקי רבי אליעזר: