Quotation_auto על שמות 39:43
צרור המור על התורה
אח"כ סיפר ויעשו כל חכם לב. דרך כלל המלאכות הראויות להם. אבל ברוב המקומות אמר ויעש יריעות עזים ויעש את הקרשים. לפי שהוא היה הראש וכל המלאכות היו עושים החכמים על פיו. והכתוב שינה ושילש וכפל ה"פ וכולן צריכין. א' מה שצוה ה' אל משה והראהו לעשות כל א' מהכלים בפרט. ב' מה שצוה משה אל העם לעשותם על פי ה' והזכירם בשמותם בדרך כלל בדרך העברה. ג' מה שביאר משה אל האומנים העושים מספרם ותבניתם. כי אין להם לעשות אלא מה שהוא מפרש להם ועל פיו הם עושים. ד' בעשותם כליהם להורות ולהודיע שעשו כל הכלים כל א' כתבניתו וכשלימותו כפי מה שנאמר למשה בסיני בלי תוספת ומגרעת. ה' אחרי השלמתם להראותם למשה הזכירם בשמותם. וירא משה את כל המלאכה בכלל. והנה עשו אותה בפרט. כמו שצוה להם ויברך אותם משה. וביום הקים את המשכן שב לבארם פעם אחרת לתת כל כלי וכלי למקומו. ואם כן כל הנזכר היה צריך. ואין אנו צריכים לומר שהוא כפל ואריכות כדעת יחידים שאומרים. כי די לכתוב ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה'. וכן וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה וגו' ואין להאריך יותר. כי אינו כן. כי הכתוב הוצרך לשנות על כל א' מכליו ה' פעמים כמו שהזכרנו. ולתועלות אחרים להודיענו כמה היתה ההשפעה האלהית על החכמים העושים המלאכה. שלא הפילו דבר מכל אשר אמר הש"י למשה. ולהודיע כמה גדול שלימות משה וזכירתו. אחר שעבר עליו כל מה שעבר במעשה העגל ובחרון אף ה' שאמר להשמידם. ושבירת הלוחות ועלייתו להר ב' פעמים. ולא שכח ולא כפל דבר א' מהכלל ומהפרט. שלא הודיע לעם ולאומנים. וזה דבר גדול מהאומנים שמשה נסתפק הרבה פעמים בקצת מלאכות. ועשו אותם כאלו ראו אותם בעיניהם מפי השמועה. וכלי הקדש בזכירתם יש סגולה. כ"ש בעלייתם בזכירת הקרבנות. כאשר אמרו ונשלמה פרים שפתינו. וחז"ל אמרו בכל מקום מוקטר מוגש לשמי. וכי יש קמיצה והקטרה בכל מקום. אלא הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאלו אתם מקטירים אותן. ולכן אנו מזכירים הקרבנות בתפלתנו. ויפה ארז"ל הזכיר הכתוב מעשה המשכן פעמים רבות דרך חבה ושבח גדול. להורותינו כי חפץ ה' במלאכה. והזכיר אותה פעמים רבות להרבות שכר גדול לעוסקים בה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ויואל משה לשבת את האיש בשעה שאמר משה ליתרו תנה לי את צפורה בתך לאשה אמר לו קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה מה הוא. אמר לו הבן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה מכאן ואילך לשם שמים וקבל עליו. אמר לו השבע לי וישבע לו שנאמר ויואל משה לשבת אין אלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול את העם (וכן הוא אומר הואל קח ככרים ). לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה מיד ותקח צפורה צר. וירף ממנו רבי יהודה אומר אין ויואל אלא לשון דירה שנאמר הואל נא ולין כיון שנטל בתו קבל עליו לרעות צאנו. וישמע אלקים את נאקתם (כתוב ברמז ל"א). כי התרפים דברו און משל לשני נערים אחד מת אביו וקברו ואחד אביו קיים. זה שאביו קיים קורא לו אביו ומיד עונה אותו. וזה שמת אביו הולך על קברו וצועק אבי אבי עד שתש כחו ולא משיבו. כך ישראל אביהם קיים ומיד הוא עונה אותם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. והיה טרם יקראו ואני אענה ואומר יקראני ואענהו. אבל הגוים יצעקו אליו ולא יענה ואומר ויקחו את הפר וגו'. ר' עקיבא אומר ספקלטורין של פרעה מחנקין את ישראל בקירות בתים לבנין והיו צועקין מתוך הבנין צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע נאקתם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. ועוד שהיו שורפין את בניהן בכור אש זבח לאלקיהן שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים. כתיב הכא וירא וכתיב התם וכל העם רואים וגו'. וכן הוא אומר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים. רבי יהושע בן לוי אומר בזכות המשכן דכתיב וירא משה את כל המלאכה וכתיב אשר הוצאתי אותם לשכני בתוכם. רבי אלעזר אמר בזכות חנניה מישאל ועזריה כתיב הכא וירא אלקים וכתיב התם כי בראותו ילדיו ילדים אשר אין בהם כל מום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ועשו לי מקדש לפי שנאמר וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה'. והיכן צוה ועשו לי מקדש לכך ויברך אותם משה יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם דכתיב הכא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. רבי איעסק ליה לבריה (כתוב ברמז רצב). תנן התם יש בקדשי מזבח מה שאין בקדשי בדק הבית קדשי מזבח אין נותנין מהן לאומנין בשכרן מכלל דקדשי בדק הבית נותנין לאומנין. מנא הני מילי. אמר רבי אבהו אמר קרא ועשו לי מקדש לי משלי (כתוב ברמז רי"ח):
Ask RabbiBookmarkShareCopy