Quotation_auto על שמות 4:24

רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר הקב"ה לאברהם התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעד אמר שמא יש בי דבר מגונה כיון שא"ל ואתנה בריתי ביני ובינך מיד נתקררה דעתו. אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והיה תמים והיית לאב המון גוים. ר' אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בהן רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים. ר' ישמעאל אומר גדולה מילה שי"ג בריתות נכרתו עליה. ר' יוסי הגלילי אומר גדולה מילה שהיא דוחה את השבת החמורה. ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה רבינו אפילו שעה אחת. ר' נחמיה אומר גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים. גדולה מילה שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וגו'. רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא תלו לו בשעה שנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ויבקש המיתו. אמר ר' יוסי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים אשהה שלשה ימים הקב"ה אמר לי שוב מצרים אלא מפני מה נענש מפני שנתעסק במלון תחלה שנאמר ויהי בדרך במלון.

ויירא יעקב מאד ויצר לו שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתיראו הבחור שבאבות והבחור שבנביאים. הבחור שבאבות זה יעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה ואמר לו הקב"ה הנה אנכי עמך וסוף נתירא ויירא יעקב. הבחור שבנביאים זה משה שנאמר לולי משה בחירו וא"ל הקב"ה כי אהיה עמך ונתירא ויאמר ה' אל תירא אותו מכלל שנתירא (כתוב ברמז רס"ו). ראויין היו ישראל כליה בימי המן אילולי שסמכו דעתן לדעתו של זקן אמרו ומה אם אבינו יעקב שהבטיחו הקב"ה נתירא אנו על אחת כמה וכמה. ויירא יעקב מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה כתיב הנה אנכי עמך אם יהיה אלקים עמדי מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה. כתיב ויאמר כי אהיה עמך ואין דבר רע מזיקך וכתיב ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה. כתיב ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה' לא כן כתיב הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה אלא אמר הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון:

ויקח משה את אשתו ואת בניו באותה שעה נאמר לאהרן לך לקראת משה המדברה יצא לקראתו והיה מגפפו ומחבקו ומנשקו אמר ליה משה אחי היכן היית כל השנים הללו אמר ליה במדין מה טף ונשים אלו עמך אמר ליה אשתי ובני אמר ליה להיכן אתה מוליכן אמר ליה למצרים אמר ליה על הראשונים אנו מצטערין ועכשיו הבאת את האחרונים באותה שעה אמר לה לכי לבית אביך לכך נאמר אחר שלוחיה. [וירכיבם על החמור (כתוב ברמז צ"ח). ויהי בדרך במלון וגו' ויבקש המיתו (כתוב ברמז פ"א ותתנ"ג). ותקח צפורה צר (ברמז פ"א)]. אז אמרה חתן דמים [למולת] כל פרקמטיא של משה לא היתה אלא באז כיצד הצלת נפשו לא היתה לא באז שנאמר וירף ממנו אז אמרה. קנתורו לא היה אלא באז שנאמר ומאז באתי אל פרעה. שירתו לא היתה אלא באז שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל. אף הפרשת ערים לא היתה אלא באז שנאמר אז יבדיל משה שלש ערים: