Quotation_auto על תהילים 119:130

ויאמר אלקים יהי אור רבי יהודה אומר האורה נבראת תחלה משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל מה עשה הדליק נרות ונכנס לידע היאך הוא קובע תמליוסין. ר' נחמיה אומר שמים וארץ נבראו תחלה משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות, רבי שמואל בר רב יצחק אמר פתח דבריך יאיר מפתח פומך הוי לן נהור, ויאמר אליהם יהי אור. רבי יהודה בר סימון אמר בדבר ה' שמים נעשו לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו אלא בדבר ה', רבי יהושע בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמני א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף הקב"ה בשלמה לבנה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו ואמר ליה בלחישא אמר ליה מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה ואת אמר לי בלחישא א"ל כשם ששמעתיה בלחישא כך אמרתיה בלחישא ואלולי דרשא לא אפשר מימרינה. מקמי כן מה הוו אמרין ממקום בית המקדש נברא שנאמר והנה כבוד אלקי ישראל בא מדרך הקדים וגו' והארץ האירה מכבודו ואין כבוד אלא בית המקדש שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. אמר רבי סימון חמשה פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה. יהי אור כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. ויהי אור כנגד ספר ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפלה לאורה, וירא אלקים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות. ויבדל אלקים בין האור כנגד ספר וידבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. ויקרא אלקים לאור יום כנגד משנה תורה שהוא מלא הלכות רבות. מתיבין ליה והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות א"ל אף הוא שונה בו דברים. וירא אלקים את האור מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו מהכא וירא אלקים את האור ויבדל:

ויעש בצלאל את הארון זה שאמר הכתוב פתח דבריך יאיר כשבקש הקב"ה לבנות את העולם נתעטף באורה וברא את עולמו שנאמר עוטה אור כשלמה ואחר כך נוטה שמים כיריעה. מן הקב"ה למדו הצדיקים שיהו מתחילין באורה כשאמר הקב"ה למשה ועשו לי מקדש אמר משה לבצלאל פתח תחלה במלאכת הארון. ויעש בצלאל את הארון תן לחכם ויחכם עוד זה בצלאל בשעה שאמר לו משה לבצלאל עשה משכן אמר בצלאל למה הוא המשכן אמר ליה להשרות שכינה בתוכו וללמד לישראל תורה אמר בצלאל והיכן התורה נתונה אמר ליה משאנו עושין משכן נעשה ארון והוא התחיל בארון שנאמר ויעש בצלאל את הארון. אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון של זהב עשרה ומשהו. והא תניא אחד עשר ומשהו, הא למאן דאמר יש בעביו טפח הא למאן דאמר אין בעביו טפח. מאי משהו זר. אמר רבי יוחנן שלשה זרין הן של מזבח של ארון של שלחן, של שלחן זכה דוד ונטלו, של מזבח זכה אהרן ונטלו, של ארון מונח כל הרוצה ליקח יבוא ויקח. שמא תאמר פחות שבהן היה תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו. רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשה לו זיר לא זכה נעשה זרה הימנו. מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם: