רֶ֤גַע ׀ יָמֻתוּ֮ וַחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד׃
שד"ל
כחצות הלילה: חצות הוא שם דבר כמו בתהלים קי"ט ס"ב ואיוב ל"ד כ'. אלא שהושמטה הבי"ת אחר הכ"ף, והיה משפטו כְבַחצות הלילה, כלומר קרוב לחצי הלילה, כמו החִיתתָ כיום מדין (ישעיה ט' ג'), במקום כִבְיום, ואצרוף כַבור סגיך (שם א' כ"ה) כְבַבור, עורי כימי קדם (שם נ"א ט') כבימי, ובניתיה כימי עולם (עמוס ט' י"א), כבימי, כימי הגבעה, (הושע ט' ט'), כבימי כימי מועד (שם י"ב י'), כבימי, כפרץ רחב יאתיו (איוב ל' י"ד) כִבְפֶרֶץ, ושבה אל בית אביה כנעוריה (ויקרא כ"ג י"ג), כבנעוריה.
רבנו בחיי
אבל אצל המאמינים ידוע כי בחצי הלילה היתה המכה בכוון ברגע התחלת מאדים וכן העידה התורה כי אין הקב"ה משנה הטבע אלא אחר ההכרח ולצורך גדול ורצה להשתמש באחד ממשרתיו שהוא מאדים כדי להרוג בשונאיו וכענין שאמרו במבול נטל כוכב אחד מכימה והביא מבול לעולם, ואע"פ שהיה נס גדול ומפורסם בהיות המכה בתחלת מאדים אפילו לדעת הכופרים מפני שאין החוזים בכוכבים יכולים לתלות הכח במאדים להשמיד להרוג ולאבד כי אם ליחיד או לשנים וזה בהיותו בבית שפלותו אבל ברבוי עם ברגע אחד כמו שהיה בבכורי מצרים זה אי אפשר מכח המזלות אלא אע"פ כן רצה משה שלא ליתן פתחון פה אפילו לאחד מהם מן הנפתים בהבליהם שלא יהיו מפרישין בין יחידים לרבוי עם שלא יאמרו שהיה בשעת ממשלת מאדים כלל אלא בשעת ממשלת צדק שהוא בית החיים שהרי רוב הנולדים לתשעה הם לצדק וכאשר תבא להם המיתה בשעת ממשלת כוכב החיים אז יתפרסם להם כי זה מכח עליון למעלה מן הכוכבים והמזלות. ומה שתמצא במלת כחצות סיוע לדברי קצת שבסוף שעה ששית הוא קרוב לחצות אבל בחצות הלילה בכוון באותו רגע התחילה המכה במצרים הוא שכתוב (איוב לד) רגע ימותו וחצות לילה יגועשו עם, כלשון (תהלים יח) ותגעש ותרעש הארץ, ויעברו אלו ישראל שהרי בלילה אמר להם קומו צאו מתוך עמי, ויסירו אביר לא ביד יסירו אימת פרעה והמצריים שהיו אבירים עליהם ולא בכח ידם.
ביאור הרד"ל
(קה) שבאה עליהם פתאום. נראה רומז לפרש מ"ש [איוב לד] רגע ימותו וחצות לילה יגועשו על מכת בכורות שהיה בחצות, וכתיב בהם לשון רגע כו', כי כרגע פתאום היה מכותם: