פרשנות מצטטת על במדבר כה:יא

ויעל מלאך ה'. שנינו ב'סדר עולם' (פרק יט): זה היה פנחס:

ויתכן עוד שיהיה בכתוב סוד, כי בני אהרן יחזור לנדב ואביהוא בלבד שכבר מתו, והוא שהזכיר וימת נדב ואביהוא לפני ה', ואמר הכהנים המשוחים ומפני שארבעתם היו משוחים לכך הוצרך לפרש אשר מלא ידם לכהן קרי ביה לכהן, כלומר אותם אשר מלא ידם לכהן אחר, והוא פינחס בן אלעזר, והוא שכתוב (שמות ו׳:כ״ה) ותלד לו את פינחס אלה וגו', וזהו שהזכירה תורה מיתת נדב ואביהוא בפרשת פינחס, וזהו שכתוב בתחלת פרשת פינחס בן אלעזר בן אהרן, כי כל התורה כולה רמזים והערות, ועל כן הזכיר בכאן שלשה פעמים אלה לרמוז על שלש הויות, הראשונה הויה שכלית כלפי משה, והשניה גופנית כלפי אהרן, והשלישית הויה מחודשת כפי מדותיו של הקב"ה. ומפני ששתי הויות היו בזמן אחד לכך הזכיר בהן ואלה בקשור וא"ו, מה שאין כן בהויה מחודשת שבה הזכיר אלה בלא וא"ו. והואיל והזכירם פירש מיתתם וחטאם שמתו בו.

ב) שם, לא ישייר וכו' ופ' באמצע הפסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה דליכא למימר שהשני יקרא עד הפ' שהדבר ידוע שאין מסיימים באמצע הפסוק אעפ"י שיש שם פרשה, מ"א שם, א"ר אות א' לד"א סי' ז' אות ט"ו דה"ח אות ה' שע"א ש"ז אות ל' ועיין בס' אגורה באהלך ז"ל דטו"ב ע"ב שכתב דל"ד בכה"ג אלא גם אם אחר הפסקה קורא ב"פ שלמים ומפסיק לל"ב שהדבר ידוע שאין מסיימין באמצע פסוק ובודאי כבר קרא גם מקודם יעו"ש והביאו הפתה"ד אות ב':

וישמע פינחס הכהן - בכל מקום אתה מוצא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אין כהונה כתובה אלא באלעזר וכאן כתובה בפנחס:

קנאה - הוא לשון שאדם מתעבר על ריבו או על ריב אחרים כמו קנא קנאתי (מלכים א י״ט:י׳) וכמו בקנאו את קנאתי (במדבר כ״ה:י״א):