פרשנות מצטטת על בראשית יז:ב

אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם – הִנֵּה מֹשֶׁה לֹא הָיָה עִמָּהֶם, אֲבָל הַנְּבוּאָה בָּאָה לִשְׁלָשְׁתָּן כְּאֶחָד. וְטַעַם פִּתְאֹם - שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעֵת הַהִיא נוֹתְנִים לִבָּם וּמִתְכַּוְּנִים לִנְבוּאָה, וְלִכְבוֹד מֹשֶׁה בָּאָה לָהֶם מִבְּלִי הַזְמָנָה לַדָּבָר, כִּי "פִּתְאוֹם" עַל דַּעַת הַמְפָרְשִׁים - דָּבָר שֶׁלֹּא עָלָה עַל לֵב, מִגִּזְרַת פֶּתִי. וְאָמַר הַכָּתוּב זֶה בַּעֲבוּר אַהֲרֹן וּמִרְיָם, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָאוּי לִנְבוּאָה בְּכָל עֵת, וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה לְדָבְקָה בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּכָל שָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת פז) בְּטַעַם פְּרִישָׁתוֹ מִן הָאִשָּׁה. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר י״ב:ד׳) אָמַר "בִּתְכֵיף", וְהַטַּעַם כִּי כַּאֲשֶׁר הָיוּ נִדְבָּרִים בְּמֹשֶׁה, עוֹד הַדָּבָר בְּפִיהֶם נֶאֱמַר לָהֶם: ״צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם״, לֹא אִחֵר לָהֶם כְּלָל. וּ"פִתְאוֹם" עִנְיַן מְהִירוּת הוּא, וְכֵן ״וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִּתְאוֹם״ (איוב ה ג), ״אֲשֶׁר פִּתְאוֹם לְפֶתַע״ (ישעיהו ל יג), ״בְּפֶתַע פִּתְאוֹם״ (במדבר ו׳:ט׳) - כְּפוּלֵי הַטַּעַם לְהַפְלָגָה, כְּמוֹ ״כִּמְעַט קָט״ (יחזקאל טז מז), ״הַרְבֵּה מְאֹד״ (בראשית טו א), וְכֵן ״בִּמְאֹד מְאֹד״ (שם יז ב) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וּ״פְתָאִים״ הֵם הַנִּמְהָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין לָהֶם עִיּוּן בַּדָּבָר וְלֹא עֵצָה כְּלָל, כְּמוֹ ״וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה״ (איוב ה יג), וְכֵן ״פֶּתַע יִשָּׁבֵר״ (משלי ו טו), ״וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה״ (במדבר ל״ה:כ״ב) - "בִּתְכֵיף", וְהוּא כְּמוֹ פֶּתִי מִלְּשׁוֹן פִּתְאוֹם. וְטַעַם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם - כִּי רָצָה שֶׁיִּהְיֶה מֹשֶׁה שָׁם וְיִרְאֶה בְּקִנְאַת הַשֵּׁם לִכְבוֹדוֹ, וְיִהְיֶה מָצוּי לָהֶם שֶׁלֹּא יִמְחוֹל הַשֵּׁם לָהֶם רַק עַל יָדוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְחַנְּנוּ אֵלָיו וְיִתְרַצֶּה לָהֶם. וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם - שֶׁיֹּאמַר שִׁבְחוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:

שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה - דכתיב (שמות כ״ד:ח׳) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה וכתיב במילה (בראשית י״ז:ב׳) ואתנה בריתי וגו' כרתי ברית וגו' וכתיב להלן (שם) ואתנה בריתי מה להלן ברית אף כאן ברית:

קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי כו':
זה גם כן מבואר שרוצה לומר במולים במי שמאמין בברית מילה וערלים מי שאינו מאמין בברית מילה. וי"ג בריתות הם מלת ברית ובריתי הנכפלים במצות הש"י לאברהם אבינו בברית מילה במעמד אחד בפני עצמו (בראשית י״ז:ב׳) ואלו מניינם א) ואתנה בריתי ביני ובינך ב) אני הנה בריתי אתך ג) והקימותי את בריתי ביני וביניך ד) לברית עולם ה) ואתה את בריתי תשמור ו) זאת בריתי אשר תשמרו ז) והיה לאות ברית ביני וביניכם ח) והיתה בריתי בבשרכם ט) לברית עולם י) את בריתי הפר יא) והקימותי את בריתי אתו יב) לברית עולם יג) ואת בריתי אקים את יצחק. הנה אלו י"ג בריתות נכפלו בזה הדבר ואז נסתלק ממנו הדבור כמו שאמר אחר כן ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם: והיותה דוחה את הנגעים כשיש נגע צרעת בראש הזכרות יקצץ בעת המילה אע"פ שקציצת הנגעים מצות ל"ת שנא' (דברים כ״ד:ח׳) השמר בנגע הצרעת וגו' רוצה לומר לא תקצצה ולא תכרות אותה אבל תסמוך על דברי הכהנים בלבד ובא אלינו בקבלה כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא מצות לא תעשה: