פרשנות מצטטת על יחזקאל כו:ב

בעשרים בחודש. וכן הוא בתנחומא וזה צע"ג שלא יתכן כלל שאין פסוק ביחזקאל שיהיה נזכר בו בעשרים בחודש. לבד זה מצאתי בירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה' לענין י"ז בתמוז שחושב במשנה שבו הובקעה העיר וז"ל כתיב מ"ב כ"ה ג' בתשעה לחודש הבקעה העיר ואת אמרת הכין א"ר תנחום בר חנילאי קלקול חשבונות יש כאן הה"ד יחזקאל כ"ו א' ב' ויהיה בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם יען אמרה צור על ירושלים האח מהו האח אין תאמר בא' באב שלזה כיון במ"ש באחד לחודש עדיין לא נשרף וכו' אלא קלקול חשבונות יש כאן וכו' מ"ד בט' לחודש הובקעה העיר בא' באב חרב הבית ומ"ד בי"ז הבקעה העיר בט' באב חרב הבית הנך רואה שלדברי הירושלמי צ"ל מראה ליחזקאל בא' לחודש היינו א' באב שחרב בו הבית ובתענית בבלי כ"ח מקשה על מ"ש בי"ז בתמוז הבקעה העיר והא כתיב בתשעה לחודש ומשני כאן בבית ראשון היה בט' ובבית שני היה בי"ז והמדרש בשיטת הירושלמי שהמדרש הוא אגדות ירושלמי שיש כאן קלקול חשבונות על י"ז בתמוז וט' באב שלפי דברי הפסוק הובקעה העיר בט' בתמוז וחרב הבית בא' באב ובמשנה חושב שהבקעה העיר בי"ז בתמוז וחרב הבית בט' באב והכל בבית ראשון ולדברי הכל בין זה לזה כ"א יום:

שהכותים שרוין בטובה הם. ישראלים דחופים וכו׳ כד״א (בראשית כ״ה:כ״ג) ולאם מלאם יאמץ לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל וכה״א (יחזקאל כ״ו:ב׳) אמלאה החרבה לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים כדאיתא פסחים דף מג ע״ב:

קלקול חשבונות יש כאן. התוס' פ"ק דר"ה דף י"ח ע"ב ד"ה זה תשעה בתמוז הביאו לזה וכתבו ופליג אש"ס דידן דהא אמרינן בפרקין תניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשנייה בשבעה עשר בו. ואי דקבלו בברייתא הכי מגמרא ניחא ומ"מ קשיא הא מייתי ראיה הכא מקרא דיחזקאל יען אשר אמרה צור על ירושלים האח וזה נאמר באחד לחודש א"כ ע"כ דנאמר דקלקול חשבונות יש כאן ואע"ג דר' מנא מקשה עלה ניחא נתקלקלו לשעבר וכו' אפ"ה אי לאו דנאמר קלקול חשבונות היו היאך מפרשינן להאי קרא דיחזקאל אם לא שנאמר דזה כהאי קרא דבט' לחודש הובקעה העיר וכ"א יום עד שנחרב הבית והיה באחד באב. וכהאי דקאמר לקמן מ"ד בתשעה לחדש באחד באב חרב הבית נבואה זו נאמרה על הצור בו ביום שנחרב ומ"מ קשה דזהו נגד הרבה פסוקים ומשניות וברייתות כשיבא גואל צדק ויבנה ביהמ"ק במהרה בימינו אז נדע האזמת ובאיזה יום לקבוע יום טוב אכי"ר:

מלאם יאמץ. לֹא יִשְׁווּ בִּגְדֻלָּה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה (יחזקאל כ"ו), לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם: