פרשנות מצטטת על תהילים פט:טז

(תהלים פט) אשרי העם יודעי תרועה י"י באור פניך יהלכון:

וכן תמצא בפרקי רבי אליעזר, בכ"ה באלול נבראו חמה ולבנה, וימים ולילות תקופות ועבורין היו לפני הקב"ה והיה מעבר את השנה ואח"כ מסרן לאדם הראשון, שנאמר (בראשית ה׳:כ״ב) זה ספר תולדות אדם, ואדם מסרן לחנוך שנאמר (שם) ויתהלך חנוך את האלהים, וחנוך לשם, ושם לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, עד שבאו למצרים, שנאמר (שמות י״ב:א׳) בארץ מצרים לאמר, מהו לאמר אמר הקב"ה לך אמור להם עד עכשיו היה אצלי סוד העבור מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה. וכן היו ישראל נוהגין לעבר את השנה בארץ, כשגלו לבבל היו מעברין אותה ע"י הנשארים בארץ, בקש יחזקאל לעבר את השנים בבבל אמר לו הקב"ה אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ, ישראל שבארץ יעברו את השנה. מכאן אמרו אפילו צדיקים וחכמים בחוצה לארץ ורועי בקר בארץ אין מעברין את השנה אלא על ידי הדיוטות שבארץ. וכיצד מעברין השנה, היו מביאין ספר תורה לפניהם והיו עושין גרן עגולה ויושבין הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, ונותנין פניהם למטה לארץ ועומדין ופורשים כפיהם למעלה לאביהם שבשמים וראש ישיבה מזכיר את השם ושומעין בת קול כלשון וידבר ה' אל משה לאמר. ואם עון הדור גורם אין שומעין כלל, ואשריהם העומדין במקום ההוא בשעה ההיא, שנאמר (תהלים פט) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, באור פניו של הקב"ה הם מהלכין עד כאן.

כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ שְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו (תהלים קלח, ו). נראה לי בס"ד דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דהשברים הם בלאה דינא קשיא והתרועה ברחל דינא רפיא וידוע דהשברים 'גנוחי גנח' ותרועה 'ילולי ילל' ולזה אמר הַשְּׁכִינָה שהיא סוד רחל מְיַלֶּלֶת עָלָיו שמעוררת עליו הדינים שהם בסוד תרועה שנקראת יללה ויליף לה מפסוק וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע (תהלים קלח, ו) על פי מה שכתוב בקהילת יעקב בשם רבותנו ז"ל באגדת בראשית רחוק זו שכינה דכתיב מֵרָחוֹק הֳ' נִרְאָה לִי (ירמיה לא, ב) עיין שם. ולזה אמר כאן ממרחק סוד השכינה שהיא רחל יידע ולשון ידע נאמר בתרועה דכתיב אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה (תהלים פט, טז).