מילון על איוב א:1

ג. וכן הבינוני בפתח בעבור זה כמו; סב, סבים וכולי, ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורה כמו תם וישר (איוב א א), נאמר ממנו יהיו תמים (שמות כ כד), אבל צדיק תמים (בראשית ו ט) שהוא בקמץ הוא לשון יחיד, נאמר הרבים מהם תמימים על משקל חסיד, חסידים. והנה אין הפרש בין העבר ובין הבינוני ליחיד כי אם לפי הענין, כמו; תם הכסף (בראשית מז יח), הוא עבר. ובר לבב (תהלים כד ד), הוא בינוני תואר. אבל בנקבה יש הפרש כי העבר מלעיל כמו המשגב וחתה (ירמיהו מח א), והבינוני מלרע כמו ולשון רכה (משלי כה טו):

ה. והכלל כל שם שתמצא שתי אותיות שרשיות והשנייה ברבוי ובכנוי ובנקבה, הרי מהכפולים ותמיד אחת מהתנועות הקטנות בראש, ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורת, כמו; ים המלח (בראשית יד ג), תם וישר (איוב א א) ודומיהם, כשיבאו ברבוי ובכנוי ובה"א הנקבה הם פתוחים, כמו תמים תמה, והצרויים יבאו בחירק כמו; שן, שנו. חן, חנו. והחולמים יבאו עם שלש נקודות, כמו מן חוק, חקו. חקי, חקם. וכאשר יבא עי"ן הפעל נקודה בשוא אז פ"א הפעל בקמץ חטוף, כמו נהלת בעזך (שמות טו יג), וכן חקך (ויקרא י יג), חקכם, כמו שפירש רש"י על עזי וזמרת יה (שמות טו ב) אבל יפה תפש עליו רבי אברהם אבן עזרא עיין שם: