מילון על אסתר ב:7

‎מתחלק לששה פנים: המראה הראשון, אב ואם (אסתר ב, ז), אבי כל תופש כנור (בראשית ד, כא), אביב קלוי באש (ויקרא ב, יד), והם אחודי דמיון שינויי פתרון ויסודתם אחת. 'אב ואם' הוא אב לבנים, 'אבי כל תופש כנור' הוא ראשון לכל תופשי כנור, 'אביב' הוא ראשון לכל בכורים, תחלת כל כרמל, על קראו 'אביב'. וגם יתכן להיות מגזרת אבי הנחל (שיר ו, יא), בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש, וזה האחרון קרוב מן הראשון לתוכן ענינו.

‎השלישי. כאשר ישא האמן את היונק (במדבר יא, יב), והיו מלכים אמניך (ישעיהו מט, כג), ויהי אומן את הדסה (אסתר ב, ז), האמונים עלי תולע (איכה ד, ה), ותשאהו אומנתו (ש"ב ד, ד), כאשר היתה באמנה אתו (אסתר ב, כ), ואהיה אצלו אמון (משלי ח, ל), ותהי לי לאמנת (רות ד, טז), כלם לשון גדול יונקים [נ"א ענין גדול בנים המה], על כן לא יתכן להיות מהם ויהי ידיו אמונה (שמות יז, יב) כאשר יאמרו הפותרים.