ספר הבחור
יב (דפו"ר: יג). הצווי תמיד בה"א כמו הפרד נא מעלי (בראשית יג ט), אבל העתיד אין צריך לה"א כי אותיות אית"ן שבראש יעשו הדגש חזק והכלל כי זה הבנין תמיד הנו"ן והה"א ואותיות אית"ן חרוקים, אפילו האל"ף של אית"ן (פעמים רבות) [על הרוב], כמו אנכי אשבע (בראשית כא כד) מה שאין כן בקל כמו שכתבתי, ותמיד הפ"א בדגש ובקמץ זולת כשהפ"א מאותיות א"ח הע"ר, אז הה"א והיאת"ן בצירי, כמו האסף. יעבר וכולי, כמו שיתבאר בפרק שירה בשיר התשיעי: