ספר הבחור
ב. אכן שמות נחי העי"ן הבאים על שני משקלים האלו לא ישתנו כלל, כמו; מן קמה, צרה, ובסמיכות קמת, צרת, וברבוי קמים, צרים, הקמץ לא ישתנה, וכן הצרויים מנחי העי"ן תאמר (צוד, שב, צידה, שבת) [ציד, שיב, צידה, שיבה], ובסמיכות צדת. שבת עבדך (בראשית מד לא) הצרי לא ישתנה, והטעם בזה כי נחי העי"ן צריכים תמיד תנועה גדולה להורות על וי"ו השרשית הנחה שאחרי הקמץ לפיכך לא ישתנו, אבל בשפה, מנה, פאה, מאה, שלא תבא התנועה הגדולה בפ"א הםעל להורות על נחות ישתנו, ותאמר שפת, פאת וכולי, וזכור זה כי הוא כלל גדול, ועוד אדבר מזה מגזרת הכפולים בעקר י"א בסימן רביעי, והבאים עם ה"א שרשית בסוף אבאר בעקר שאחר זה: