מילון על ירמיהו 1:5

אומר אני כי אין זה רק כאשר עין הפעל צרי כמו יצג. יצק. יצע. יצר. יצת. תאמר יצג גבלת עמים למפסר בני ישראל (דברים לב ח). אציגה נא עמך מן העם אשר(בראשית לג טו). כי אצק מים על צמא ונוזלים (ישעיהו מד ג) ואציע שאול הנך (תהלים קלט ח). בטרם אצורך בבטן ידעתיך (ירמיהו א ה). ויצת אש בציון (איכה ד יא). בכלם הצרי דגושה במקום יוד פא הפעל ושרש יצא יוצא מן הכלל, ולכן אומר אני כי הקיפו ימי המשתה (איוב א ה). וכן לא הניח אדם (תהלים קה יד) שהם דגושים שרשם נקף. ננח. ולא יקף. ינח. ועוד אדבר מזה בנחי פ"א יו"ד:

אחד היה אברהם (יחזקאל לג, כד), כימים אחדים (בראשית כט, כ), התאחדי הימיני (יחזקאל כא, כא), ולא אחד בהם (תהלים קלט, טז), כמשמעם. ופתרון 'ולא אחד בהם', כה הוא: גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם. בקש המשורר להודיע עוז אלהינו ופלאי מפעליו ואיך גלוים לו העתידות טרם תצמחנה, והבאות טרם תבאנה, באמרו גלמי ראו עיניך גלמי ורקמתי תבניתי וצורתי בטרם הולדי ובטרם עליתי במחבה וטרם בואי לעולם ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו וכל יצורי עפר כמני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדו גלוים לפניך ועומדים בצורתם לנגדך, מראה כל צורה ותבנית כל רקמה וגולם כל תמונה העתידים להעשות בתבנית העשוים גלוים לפניך, על כן אמרו ימים יצרו, ימי האדם עוד יוצרו וחיו עוד יבראון ואין לו יום אחד בהם מכל ימי חייו והוא ראה את האדם בצורתו ובדמותו בטרם בא עתו לעולם. ומשפט ענין זה כמשפט ירמיה הענתותי אשר אמר לו בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך (ירמיהו א, ה), הנה נמצא יודע האדם בטרם הבראו ומקודש בטרם יצירתו, וככה משפט הגבורה ודרך הפליאה לראות הבא כמו בא והיציר כמו יוצר.