וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃
מאור ושמש
ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם כו' ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר כו'. ויאמר ה' אל משה לאמר. קח מאתם והיו לעבוד אח עבודת אהל מועד כו' יל"ד הלא בפרשת הקודמת נכתב כל ענין עבודת הלוים האיך נפקד איש איש על עבודתו ועל משאו מה ישאו בני קהת ומה ישאו בני גרשון ובני מררי האיך מלאו לבן של נשיאים להתנדב עגלות ובקר לשאת המשכן וכליו עליהם דבר שלא נצטוה משה מפי הקב"ה ומצינו שהקב"ה הסכים על ידם שאמר למשה קח מאתם ובוודאי כוונתם הי' רצוי' וצריך לדעת מה הי' כוונתם בזה ונראה ע"פ פשוטו כי למעלה בפ' פקודי מחשב הכתוב משקל הזהב והכסף של המשכן זהב תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל והכסף הי' מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל והנחושת הי' שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל וחוץ מזה הי' הקרשים שהיו כבידן גדול מאד והעמודים והאדנים והתכלת והארגמן וקלעי החצר ועורות אילים ועורות תחשים מי יוכל לשער את כובד משאם והנה המשכן נעשה דוגמת מעלה ואצל חיות הקודש כתיב נראים נושאים והם נשאים כו' שהם נישאים עם הכסא ורצה הקב"ה להראות ששכינתו שורה במשכן ע"כ צוה שהלוים ישאו את המשכן וכל כליו שמדרך האנושי אי אפשר לשאת את כל המשא הכבד הזה אפילו אם היו הלוים מרובים יותר כפלי כפלים כאשר היו ובפרט לפעמים היו צריכים לילך ממסעי למסעי איזה ימים יום ולילה ובלתי אפשר לאדם לשאת משא דרך רחוקה מזה יבינו כולם שהלוים ינשאו עם המשכן ולא שהם נושאים את המשכן כמאמר חז"ל הארון נושא את נושאיו ובזה נתקדש שם שמים וידעו כולם שהשכינה שורה בישראל אמנם מי שהיה מקטני אמנה הי' יכול למצוא מקום לטעות ולומר שהלוים נושאים המשכן ותחת משא כבידה יכנסו לוים הרבה כ"כ עד אשר יכולו לסבול את המשא אשר תחתיהם. לזה רצו הנשיאים לקדש שם שמים לעיני כל והתנדבו שש עגלות צב ושני עשר בקר דהיינו לכל עגלה שני בקר ועל עגלות אלו יטענו כל משא המשכן ויראו בעליל שאינו מדרך הטבע לטעון על עגלה אחת ששית המשא של המשכן ולא ישתבר. ומה גם שלא ילכו בעגלה אחת אלא שני פרים ולא ייעפו ולא ייגעו וחוץ מזה הן בהמות שאין להם אלא נפש הבהמיות. מזה יראו כולם שהקב"ה משרה שכינתו ביניהם שהם נשאים עם המשכן והפרים אלו הן חיים וקיימים עד היום כדאיתא בגמרא ומדרש נמצא ע"י שהתנדבו הנשיאים העגלות והבקר נתקדש שם שמים לעין כל. לכך הסכים הקב"ה עמהם ואמר למשה קח מאתם.