לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
תפארת שלמה
לרב תרבו נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו. הנה כבר בארנו בפי' כל המתענגים בה יזכו לרב שמחה כל הוא בחי' היסוד המתענגים ב"ה הוא היחוד יסו"מ ברמז כלה יזכו לרב שמחה. לר"ב גימ' ד' צרופי שמות הוי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולה רל"ב נגד ד' עולמות אבי"ע כי הצדיקים המתקנים בחי' היסוד ועושים היחוד גורמים השמחה בכל העולמות והוא שאמר בזוה"ק ואנת הוא ממלא כל שמהן וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא. פי' כי במעשה הצדיקים הם ממשיכי' חיות ונביעו מרצון הבורא ב"ה לכל הספירות ולכל העולמו' בחי' נשמה ונשמה לנשמה ובזה הוא ממלא כל שמהן שבכל העולמות וכד אנת תסתלק מינייהו ח"ו ע"י פגם החחתונים חלילה אשתארו כולהו כו'. נמצא על ידי מעשה הטוב של הצדיקים הם הגורמים היחוד ושמחה ועלי' לכל העולמות וז"ש אומרים והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא כי הלומד תורה לשמה הוא משמח המקום ומשמח את הבריות ישמח ה' במעשיו. וזה כל המתענגים בה' הוא היחוד כנ"ל יזכו לרב שמחה לר"ב הם ד' שמות כנ"ל. וז"ש לרב הם הד' שמות כנ"ל תרבו ותמשיכו שפע משם נח"ל. "נוצר "חסד "לאלפים. פי' לאלפים הם הלומדים הצדיקים כמ"ש ואאלפך בינה להם הציווי להמשיך הרצון משם נוצ"ר. ולמעט תמעיט נחלתו. פי' להסט"א תמעיטו ותבטלו החיות ויניקה שלהם שיהיו בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין: