קישורים על במדבר כז:טו

א"י וידבר משה אל ה' לאמר. יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם כו' ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אותו כו' ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל והנה יש לדקדק מאי איש אשר רוח בו ותו הנ"ל דאיתא במדרש וסמכת את ידך עליו כמדליק מנר לנר ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי והוא תמוה מה כוונת המדרש ותו כנ"ל למה בפעם ראשון אמר המדרש כמדליק מנר לנר ואח"כ כמערה מכלי אל כלי הענין הוא כך שהש"ית ברא את האדם לכבודו לעבדו בלב שלם ונפשו מאד וזה ע"י הנשמה חלק אלהי ממעל שנתן בתוך האדם שהנשמה נאצלת מכבודו ומכרת בכבודו האיך לעבדו אבל בתחילה האדם עיר פרא יולד ועד י"ג שנים אינו שורה בו עדיין היצ"ט והנשמה בו בהעלם עד בא אור לארבעה עשר שבודקין את החמץ לאור הנר כדאיתא בספרי הקודש והנה הגם שקוראים נשמה הוא בדרך כלילות אבל לאו כל אדם זוכה לנשמה הלואי שיזכה כל האדם בבוא י"ג שנים שיהי' בו הנפש הקדושה דלאו כל אדם זוכה בקלות אלי' רק אחר יגיעות רבות יגיעת הגוף והבשר עד בואו אל אמונה שלימה בהזדככות גדול כעין ראיי' בעיני הבשר כן יהי' בהאמונה ויראה בעיני השכל יחודו ויאמין שמלא כל הארץ כבודו באמונה שלימה ובשמחה גדולה ואז זוכה לנפש הקדושה וכשמתגבר עוד יותר ויותר גדול בחזקה עד שזוכה לדבר דיבורים קדושים הן בתורה הקדושה הן בתפילה אז זוכה לרוח שהוא רוח ממללא שהוא רוח הקודש והוא מדריגה גדולה וכשמתגבר עוד יותר ויותר עד שזוכה למחשבות הקדושות וזכות אז זוכה לנשמה שהוא מדריגה גדולה וגבוה ולאו כל אחד זוכה לנשמה. ומי שזוכה לנשמה הוא יכול לנהוג את הדור אבל מי שלא זכה אל הנשמה אי אפשר לו להיות מנהיג הדור. והנה הצדיק הגדול יש בכוחו למשוך לתלמידו הראוי לכך את הנשמה איזהו שהוא רוצה למשוך עליו וזה הי' הסמיכות שהי' סומך הרב לתלמידו שהי' נוהג בימים הקדמונים והנה הנפש והרוח הם שורים בתוך האדם תמיד אבל מדריגת הנשמה אינה שורה בתוך האדם רק לעתים כשהצדיק הוא בשמחה גדולה ובדביקות גדול אז שורה עליו הנשמה לפי שהוא מדריגה גדולה עד למאד והיא אינה בתוכו רק חופפת עליו לעתים כשמכין א"ע בהכנה דרבה ונבוא אל הבארה הוא ביאור הפרשה שהתחלנו בו בפסוק שביקש משה רבינו ע"ה יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם דהיינו שיתן לישראל ראש ומנהיג הדור כפי' רש"י ז"ל מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו ואמר הש"ית למשה רבינו ע"ה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו דהיינו כנ"ל ר"ל דהיינו שזכה כבר לרוח ונפש ואינו חסר לו להנהיג את הדור רק מדריגת הנשמה שע"י יהי' רבי וראש להדור לכך וסמכת את ידך עליו על זה מפרש המדרש הנ"ל כמדליק מנר לנ"ר דהיינו נ"ר הוא ר"ת נפש רוח ר"ל שהוא כבר זכה לנפש ורוח והוא כמדליק מנר לנר דהיינו מנפשו ורוחו של משה לנפשו ורוחו של יהושע שיש לו כבר נפש ורוח ואינו צריך רק להלהיבו ביותר הזדככות אור שיאור ביותר והעמדת אותו כו' לפני ה' ונתת מהודך עליו דהיינו מהנשמה שלך (שהוא מבינה כדכתיב ונשמת שדי תבינם ובינה עד הוד אתפשטות כידוע) שעי"כ זכה משה רבינו ע"ה לקירון עור פניו שהי' מצד הנשמה שהיא מבינה וחכמה ובינה הם תרין ריעין דלא מתפרשין וכתיב חכמת אדם תאיר פניו וע"כ אמרו חז"ל פני משה כפני חמה (ר"ל חמה שלמעלה שהיא ת"ת) וזה ונתת מהודך עליו דהיינו מהנשמה שלך דהיינו שתמשוך עליו נשמה מבינתך שתהי' חופפת עליו כנ"ל. וזה עליו דווקא שתהי' חופפת עליו לאפוקי ברוח כתיב אשר רוח בו כנ"ל לכך קאמר המדרש ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי דהיינו למשוך לו נשמה כנ"ל מבינתך לפי שהוא כלי מוכן לקבל הנשמה וזה כמערה מכלי אל כלי דהיינו מכלי מלא לכלי ריקן שעדיין לא זכה לנשמה רק שמשה רבינו ע"ה ימשוך עליו נשמה שיהיה רבי ומנהיג הדור כנ"ל ודו"ק היטיב.

א"י וידבר משה לפני ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם וכו' ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו כו' ונתת מהודך עליו כו' ראוי לשים לב על ככה מה ראה משה ליתן עצה להקב"ה לפקוד איש על העדה הלא הוא ית"ש מנהיג כל העולמים ואיך יתכן לילוד אשה ליתן עצה למלכו של עולם איך ינהיג את עדתו גם קשה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם אין לו פירוש עוד קשה רז"ל דרשו וסמכת את ידך עליו כמדליקין מנר לנר ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי וכוונתם בזה כמו שמדליקין מנר לנר אינו נחסר כלום מנר הראשון כן לא נחסר מנביאות משה רבינו וכן כמערה מכלי אל כלי וזה אינו מובן בשלמא המדליק מנר לנר אין הראשון נחסר כלום אבל המערה מכלי אל כלי הראשין נחסר ונראה בזה בהקדם מה שדרשו חז"ל ונתת מהודך ולא כל הודך מצינו למידן פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה גם דבריהם ז"ל צריכים ביאור שמכאן אינו משמע רק שמשה היה גדול מיהושע אבל לא לדמות משה לחמה ויהושע ללבנה מאין הוציאו זאת וליכא מלתא דאמרו רבנן דלא רמיזא באורייתא והנראה בכל זה דהנה מצינו שדורו של משה כמה פעמים היו מתרעמין ומתלוננים עליו אעפ"י שראו יקר תפארת גדולתו שעשה ניסים הרבה ועיר גבורים עלה חכם והוריד עוז מבטחה ועל כל זאת לא שמו לבם גם באו לידי טעות ודורו של יהושע היו עובדי ה' באמת והכתוב העיד עליהם ויעבדו בני ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים וגומ' ובוודאי לא היה זאת חלילה מחמת פגם משה ח"ו אך הענין הוא כן מחמת גודל בהירות השכל של משה וגודל קדושתו שנתעלה ותר מכל הנבראים והוא היה מובחר היצורים שעלה למרום ולקח התורה ממקום רם ונשא אשר אין שום מלאך ושרף יכול לעלות שם ע"כ לא היו יכולים בני דורו להשיג שכלו אפילו בחינותינו הקטנים לא השיגו ואעפי"כ שמו רעיונם ושכלם להעמיק ולעיין בבחינותנו לכן באו לידי טעות שהטעות בא ע"י שמעמיק בשכל בדבר עמוק ואין המוח שלו יכול לסבלו להשיגו על בריו כמו מי שרוצה להביע בשמשואינו יכול מגודל בהירתו שעיניו כהות ומפני זה היה ההכרח שיסתלק משה למרום וימלא מקומו איש כפי שכלם אשר יכולו לסבול וממנו יכלו להשיג דרכו עבודה על נכון כפי מוח שלהם וכן מצינו באליהו ז"ל כשבא להר אלהים וילן שם כו' והנה דבר ה' אליו כו' ויאמר קנא קנאתי כו' השיב לו הקב"ה לאליהו על טענתו שאמרו עזבו וכו' ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשך לנביא תחתיך לכאורה אינו מובן מה השיב לו הקב"ה לאליהו על טענתו שאמר עזבו וכו' וכי אם אלישע יהיה במקומו שהוא תלמידו ישמעו לו יותר ממנו ולפי דברינו אלה מובן על נכון שמחמת גודל הזדככות שנזדכך אליהו לא היו בני דורו יכולים להשיג מוחין דילי' ולא הי' באפשרו לקבל ממנו אורחות חיים לכן כשהיה מתנצל אליהו לפני ה' ית"ש קנא קנאתי וגומ' השיב הקב"ה לו דבר זה הוא ששכלם אין משיג גודל בהירתך וקדושתך לכן תמשח את אלישע לנביא תחתיך שהוא קטן ממך ויוכלו להשיגו וממנו ילמדו אורחות חיים כפי שכלם וכשאמר הקב"ה למשה עלה אל הר העברים וכו' הבין משה מחמת הגיע עת הסתלקותו עמד לבקש על נפשו ואמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ואף גם זאת אבקש אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם והענין הוא כי הר"ת של "אשר "יצא "לפניהם "ואשר "יבא "לפניהם עולים בגימטריא פ"ז כמנין "לבנה ור"ל משה ביקש מאת הקב"ה שהאיש ההוא אשר ימלא את מקומו יהי' בבחי' לבנה כמו שהלבנה אין לה מגרמה כלום רק מה שהיא מקבלת מן החמה כן ישפיע הוא להאיש אשר יתמנה על העדה המוחין והקדושות שלו ולא ישכח קדושות עבודתו מן העולם השיב לו הקב"ה אמלא משאלותיך אך הגם שהרב רוצה להשפיע מקדושתו לתלמידו מ"מ צריך התלמיד להיות כלי מוכשר דהיינו מתחילה צריך להיות אתעריתא דתלמיד שיתוקן לקבל מרבו וישתה בצמא את דבריו ותלמיד כזה אין לך רק את יהושע לכן נאמר קח לך את יהושע בן נו"ן איש אשר רוח בו ר"ל שהוא כלי מוכשר לקבל קדושתך וסמכת את ידך עליו כמדליק מנר לנר ור"ל שטבע הנר הנכבה ועדיין מעלה עשן אחר הכיבוי אם יקחנו תחת נר הדלוק ימשוך השלהבת עליו מנר שלמעלה מחמת הניצוץ שיש בו שעדיין מעלה עשן עי"ז יורד עליו השלהבת מנר הדלוק למעלה כן יסמוך את ידיו על יהושע ע"י אתערותא דילי' שיקרב א"ע למשה ומשתוקק לקבל חכמתו ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי ור"ל שהמערה מכלי גדול אל כלי קטן צריך לעשות פה קטן בכלי גדול כדי שיוכל לשפוך דרך הפה לכלי קטן שאם לא יעשה פה קצר לכלי הרחב אז כשישפוך ממנו לכלי קטן ישתפך לצדדים ולכלי הקטן לא יבא כן צוה הקב"ה למשה שישפיע מחכמתו ליהושע דרך צימצם מעט כדי שיוכל לקבל חכמתו.

א"י יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה ויאמר כו' קח לך את יהושיע בן נו"ן כו' להבין כפל הלשון שאמר אשר יצא לפניהם כו' אשר יוציאם כו' גם אמרו ולא תהיה עדת ה' כצאן כו' הלא היו להם עיי"ן סנהדרין שנחה עליהם רוח ה' ומדוע אמר שיהיו בלי רועה ויראה לרמוז בזה שהכתוב מורה לנו מעלת מנהיגי מנהילי וראשי הדורות ואיזה הדרך אשר יורו לעם בני ישראל כי הנה העיקר התפעלות צדיקי הדורות והשרידים אשר ה' קורא כרשב"י וחביריו וגם אחריו בסוף הימים שהופיע אור רבינו יצחק לוריא ואחריו שהתנוצץ ניצוץ הבעש"ט וגם יתר צדיקי הדורות מאז ועד עתה היתה מגמתם לקשר נשמות עם בני ישראל לשרשם ולהסיר מעליהם המסיכים המבדילים והתאוות הגשמיות בכדי שתהיה נשמותיהם קשורה בשורשה לבל יוכלו ח"ו להנתק משרשם וגם שתהיה יראת הבורא ב"ה ע"פ אפילו בחדרי חדרים לבלי לעבור בזדון אפילו על קל שבקלות מדיקדוקי סופרים ואיכות התקשרות נשמותיהם הוא ע"י שמפשיטין א"ע מהגשמיות ויוצאין מתוך חומריותם לגמרי לקשר נשמותיהן בא"ס ב"ה ועי"ז ממשיכין ג"כ אתם נשמות עם בני ישראל לקשרם בשרשם אמנם כבר אמרו זה בשם הבעש"ט ז"ל שהגם שנקשר הנשמות למעלה בשרשם צריך לראות לבל יתבטלו ממציאתם ושיוכלו לחזור להגשמיות רק שישארו דבוקים באופן שגם אף אם יתעסקו בגשמיות לא תפרד מחשבתם מהבורא יתברך וגם בעסקם בגשמיות יהיה מגמתם לעבודת הבורא ב"ה וזאת היא עבודה בבחי' קטנות כידוע אמנם הצדיק שהגיע למדריגות התפשטו' הגשמיות מ"מ באם תהיה עבודתו בהסתר ובהתבודדות לא יוכלו המסתופים בצילו ללמוד ממנו סדר העבודה ודרכי הדביקות בבורא יתברך ושיכלו גם הם לעשות זאת להפשיט עצמם מהגשמיות כפי יכולתם לכן מן הצורך הוא שיהיו צדיקי הדור עבודתם בהתגלות ושיהיה כראה לכל שגם כשהן בין חבירות אנשיהם הם מפשיטין עצמם מגשמיות ומדבקין עצמם בא"ס ב"ה ועי"ז יוכלו השותים מימהם ג"כ ללמוד מאתם לדבק בעת תפילתם עכ"פ באומרם מזמור אחד או באומרם שמע ישראל ועי"ז ילמדו מעט מעט להוסיף אומץ ודביקות בא"ס ב"ה ולכן כשנאמר למשה רבינו שיסתלק מן העולם ביקש מלפני השי"ת שיפקוד עליהם איש אחד אשר יוכל להפשיט עצמו מהגשמיות בכדי שיוכלו ללמוד ממנו לעשות כמעשיהו וזה שביקש משה יפקוד ה' וכו' איש על העדה אשר יצא כו' פי' שאשר יצא ויפשוט עצמו מהגשמיות לקשר עצמו בא"ס ב"ה ולקשר נשמת עם בני ישראל לשרשם ושיהיו במדריגה זו שגם כשיהיו בין אנשים יוכל להפשיט עצמו מהגשמיות זאת תהיה לפניהם פי' גם בשבתו ביניהם לא בהתבודדות לבד בכדי שיוכלו ללמוד זאת ממנו ואשר יבוא פי' שמה שיוריד עצמו מעט מדביקתו להתעסק בגשמיות לצורך קיום העולם תהיה ג"כ לפניהם בכדי שילמדו ג"כ סדר העבודה בעת העסק בגשמיות איך ומה לכוין לעבודת הבורא אשר יוציאם פי' שג"כ יוציאם ויקשר נשמותיהם למעלה ויסיר מעליהם התאוות הגשמיות ואשר יביאם פי' שיחזרו ג"כ כדי שלא יתבטלו ממציאתם וכמו שאמרנו למעלה בשם הבעש"ט ז"ל ולזה אמר קח לך את יהושיע וכו' ואמרו חז"ל את שבדוק לך ושאתה מכיר שהוא לא מש מתוך אוהלך וראה גודל התפשטותך מהגשמיות ולמד ממך איך לדבק עצמו בא"ס ב"ה ולקשר נשמות ישראל לשרשם ואותו תמנה עליהם וממנו ילמדו וכן יעשו ודו"ק.