צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃
פרי צדיק
כי אתם באים אל הארץ כנען. במ"ר פ' זו מהו כנען ארץ של פרקמטיא שבה סחו' כשם שאתה אומר אשר סוחרי' שרים כנעני' נכבדי ארץ. ויפלא שזה יהיה שבח ארץ ישראל בהיות ישראל על מכונם היה עיקר העסק איש תחת גפנו וגו' ולא עסקו במסחר. אך הענין דאיתא אחר כך במדרש הנ"ל זה שאמר הכ' כח מעשיו הגיד לעמו וגו' אמר להם הקב"ה לישראל יכול הייתי לבראות לכם ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחי אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם לקיים מה שנאמר כח מעשיו וגו' לתת להם נחלת גוים. ויש להבין הא כבר הראה כחו ביציאת מצרים. גם יש להבין למה נקראו דוקא הז' אומות שונאיכם והמצרים שהעבידום בפרך היו יותר שונאי ישראל והי"ל ליתן לישראל ארץ מצרים. אך הענין דידוע דזה לעו"ז עשה אלהים וכמו שיש ע"ס בקדושה יש לעו"ז עשר כתרין דמסאבותא וכמו בקדושה יש ג' ראשונות וז' ספירות הבנין כן לעו"ז בטומאה יש ג' קליפות עשו וישמעאל וראשית גוים עמלק והם ג' קליפות הקנאה והתאוה והכבוד עשו וישמעאל הם פסולת מאברהם ויצחק בחינת חסד וגבורה שהם ענפים מחכמה ובינה (זח"ב קע"ב ב') והראשית גוים הוא כמו שבקדושה כ"ע איהו כתר מלכות כן בקליפה הראשית גוים מזרע עשו נק' מלכות הרשעה. ומהם נסתעף הז' אומות שעליהן נאמר לא תחיה כל נשמה וכל א' כלול מעשר הם ע' קליפות האומות שהם למספר בני ישראל. וכל אומה יש בה ניצוץ קדושה המחיה אותם ועל זה נאמר ואתה מחיה את כולם. וכלל ז' אומות נקרא על שם כנען וזה שא' במדרש שהוא ארץ של פרקמטיא שבה סחורה ואו"ה לוקחין הכח הזה לרעה על דרך שנאמר כנען בידו מאזני מרמה וישראל לוקחין החיות שלהם לטוב בקדושה שהוא כח תורה ותורה שבעל פה. וזה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו שהיה יכול לבראות ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחו היינו חכמה כ"ח מ"ה (תי"ז תי' י"ט) הגיד לעמו כל לשון אגדה איהו ברזא דחכמתא כמ"ש (זח"א רל"ד ב') וזה שא' שיכול היה לברוא ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחי כ"ח מ"ה. והוא על דרך מ"ש בגמרא (פסחים פ"ז:) לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים והיינו ני"ק שבהם ומזה בא שמתגייר גם כן נפש א' מהם. וזה שא' אני הורג את שונאיכם היינו כל הז' קליפות שכוללים כל הע' אומות והוא השאור שבעיסה. ונקרא שונא כמו שא' (סוכה נ"ב.) שלמה קראו שונא ובמ"ר (וירא פ' נ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע. ונותן להם את ארצם כמו שנאמר לתת להם נחלת גוים הוא כ"ח מעשיו חכמ"ה שלהם. וזה שא' שכל הז' אומות נקרא ע"ש כנען ארץ של פרקמטיא ששם יכול לסחור דברי תורה. והעיקר הוא תורה שבעל פה וכמו שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף. ובמדרש (תנחומא תרומה ב') כי לקח טוב וגו' שני פרקמוטוטין וכו' אבל התורה אינו כן זה שונה זרעים וזה מועד השנו זה לזה ביד כל אחד שנים יש פרקמטיא טובה מזה. ועל שם זה נקראת ארץ כנען ארץ של פרקמטיא שיכולים לסחור סחר תורה הטובה מסחר כסף. והם האו"ה לקחו להם הרע דלעומת זה שהוא כנען בידו מאזני מרמה. אבל ישראל לא לקחו המסחר כסף וישבו איש תחת גפנו והיו פנוים לקנות דברי תורה וכמו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים (ונת' במ"א) וזכו לתורה שבעל פה שעיקרה בארץ ישראל כמ"ש (ב"ר פ' ט"ז) וזהב הארץ ההוא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. ואף העוסקם בעבודת הקרקע גם כן זוכים בשבת לסחור מסחר תורה שבעל פה ובימי העבודה זוכים ללבושי מצות ומעשים טובים התלויים בעבודת קרקע כמו"ש במדרש (תנחומא סוף שלח) יצא לחרוש וכו':
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכיתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה וכו' והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו וכו' ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם וכו' יש לדקדק בזה מה ענין והתנחלתם לכאן הלא לא בא הכתיב להשמיעיני אלא כשנבואו לארץ יורשו את יושבי הארץ וגם בא להזהיר אם לא יורישו הוי לי' לסמוך הפסוק ואם לא תורישו לפסוק והורשתם והדר לכתוב והתנחלתם ועוד מה היא לשון משכיתם ולשון מסכתם ועוד הוי לי' לומר לרבים תרבו נחלתם ולמעטים תמעיטו נחלתם מהו לרב לשון יחיד ונראה בזה דהנה אוירא דאי' מחכים וטוב היא מאד לעבדות ה' יותר משאר ארצות אך אם מטוהרה מקליפיות אבל אם הקליפיות חונים שם אזי הם עושים מסך ומבדיל חלילה וצריך האדם לגרש את הקליפות ההם ולקדש המקום ההוא ע"י עסק התורה והמצות ובזה ממשיך קדושה העליונה אל המקום ההוא ונתבטל בזה המסך ומבדיל מכל וכל ומאיזה כח הם באים הקליפות מכח שרי האימות שלמעלה אך לגרש הקליפות ולהסיר המסך ומבדיל להמשיך הקדושה העליונה אל המקום ההוא אינה ביכולת כל אדם ולזה צריך להיות איש תבונות רב וחכם גדול לידע באיזה כח לגרש הקליפות ולהמשיך קדושה העליונה אל המקום ואיש אשר בכוחו זאת והוא מגרש הקליפות ומבטל המסכים ומבדילים שעשו ממילא הוא מכניע גם השר שלהם ורנה עד שלא באו ישראל לארץ היו שם השבעה אומות אשר ע"י מעשיהם היו חונים שם הקליפות ובזה היה מסך ומבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים והיו ישראל צריכים לגרש הקליפות מן הארץ ולקדש את הארץ בקדושה העליונה והיו ישראל צריכים לחלק את הארץ וכל אחד ואחד היה מגרש הקליפות הקשות לפי ערכו הגדול לפי גדלי והקטן לפי קוטנו איש אשר היא חכם ונבון וצדיק גדול היה מגרש הקליפות היותר קשות ואיש אשר אין חכמת אלקים בקרבו כ"כ היה מגרש הקליפות שאינם כ"כ קשות ומי יתבונן מי הוא הגדול ומי הוא הקטן לכך צוה הקב"ה לחלק את הארץ בגורל והגורל היה צוח ומודיע מי הוא הגדול ואיזה חלק יתנו לו וזהו ביאר הכתוב כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם והם היו גורמים במעשיהם הרעים להמשיך הקליפות אל הארץ ובזה היו עושים מסיכים ומבדילים ע"כ בא הכתוב להזהיר ואבדתם את כל משכיתם היינו לגרש הקליפות אשר אינם כ"כ קשות שעושים מסכים שהם ג"כ אינם קשות ואת כל צלמי מסכתם תאבדון היינו הקליפות הקשות שעושים יותר מסך ומבדיל ובמה שמגרש הקליפות נתבטל המסכים ומבדילום ואז נתבטלו ממילא ג"כ הקליפות הגבוהים היינו שריהם שלמעלה שהם בעולמות העליונים וזהו ואת במותם היינו שריהם שלמעלה תשמידו אך לזה צריך חכם גדול ולא כל הרוצה ליטול השם יבא ויטול אמר הכתוב והתנחלתם את הארץ בגורל שהגורל היה מודיע מי הוא הגדול ומי הוא הקטן לרב תרבו נחלתו פי' לאיש אשר ידיו רב לו בחכמה ובתבונה תרבו נחלתו יתנו לו לגרשות הקליפות הקשות ולמעט פי' איש אשר אין חכמת אלהית בקרבו כל כך תמעיט נחלתו פי' ימסרו לו לגרש הקליפות אשר אינם קשות כל כך ואח"כ בא הכתוב להזהיר ואם לא תרישו ופו' ובזה נתיישבו סמיכת קראי אהדדי
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולתי' ופירש"י ומ"א אומר על ידי שהפיל הקב"ה שריהם של שבעים אומות מן השמים וכפתן לפני משה אמר לו ראה אין בהם עוד כח הענין הוא כך שמה שמלכי האומות לוחמים זה עם זה על איזה מדינה הגם שיש להם הרבה מדינות שיוכלו למלאות תאוותם ויצרם באלו המדינות שיש להם רק הענין הוא כך ששרים שלמעלה הם המביאים לכל תאוות ויצר הרע שבעולם שכל רצונם למשוך את האדם אחר תאיות יצר הרע ובפרט לאיש הישראלי כל מגמתם לנתק אותו מעבודתו עבודת השי"ת והנה האיש הישראלי שרואה זאת שרוצים להביאו לתאוות העולם השפל בלבושם או בלשונם אז צריך שלא לשמוע אליהם בשום אופן ולעשות היפוך מתאותם מה שהולכים אחר השר של המדינה שהוא רוצה לכפור בהשגחה של השי"ת ולמשוך אחר תאוות העולם כל שר של מדינה מושך בני מדינתו בתאוות אחרת והנהגות אחרות וצריך האיש הישראלי להיות חזק יאמיץ לבו כגבורים לגעור בתאוות שרוצה השר למשוך אותו ולא ללכת אחריו ובזה הוא משפיל את השר של מדינה ההוא ומחלישו מכחו של מעלה והנה הכוונה של מלכי אומות שרוצים לכבוש ואת שאר מדינות תחתיהם להיות מושלים עליהם כדי להרבות להם תאוות עוה"ז מכח השר שממונה על מדינה ההוא והוא יביא אותו אל תאוות העולם כי האומות העולם הולכים אחר שריהם של מעלה ורצונם של מלכי אומות העולם בהכבש מלכות אחרות שיהיה להם אחוזה בשר ההוא הממונה על המדינה כדי שיוסיף לו תאוה בעולם הזה כנ"ל משא"כ אנחנו מצווים שלא לשמוע לתאוותם ובזה נחלש כח השרי אומות מה שרוצים להפרד בני ישראל משרשם וידוע שמעשה הכנענים מקולקלים מכל האומות כפירש"י ז"ל בפרשת אחרי בפסוק כמעשה ארץ מצרים כו' וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה כו' ששרים של מעלה הביאו אותם תאוות גדולות וכפרו בהשגחה יותר מכל האומות עוע"ז ע"כ הזהיר השי"ת אותם שלא לילך אחריהם רק לדבק בשרשם של שורש הנשמות של מעלה ובזה יפלו השרים של ארץ כנען ויחלשו כחם וזה הפירוש צו את בני ישראל כו' כי אתם באים אל הארץ כנען ושם כל התאוות רעות מחמת השרים של מעלה יותר מכל המדינות שבעולם ע"כ זאת העצה זאת הארץ אשר תפול לכם "בנחלה פי' נוטריקון "נפשינו "חכתה "לה' כידוע בזה יפלו השרים שלמעלה ע"י נחלה שהוא ר"ת כנ"ל בזה יפול כל התאוות רעות משם בהדבק עצמיכם לשורש הנפשות וממילא יפלו השרים שלמעלה ארץ כנען לגבולותי' פי' לגבולותי' מה שגבלו השרים שלמעלה את ארץ כנען לגבולותי' בתאותיהם שיש להם גבול וקצה למטה משא"כ שורש התאוות למעלה הם בקדושה בלי סוף שורש וי"ו מדות עליונות ושרי אומות ממשיכים את המדות למטה אחר תאוות רעות ומדות רעות ומביאים את התאוות לגבול וקצה וסוף ע"כ תפול לכם "בנחלה כנ"ל ארץ כנען לגבולותי' פי' שיפילו ע"י "נחלה בנוטריקון כנ"ל את התאוות משרי אומות ומשיכים ומפילים למטה בגבולים וקצה וסוף תפילו אתם את השרים של מעלה בזה שאינכם עושים את התאוות רעות ומדות רעות אשר הם בגבולותי' רק "נפשינו "חכתה "לה' ולדבק בהשורש ואז יפלו שרי האומות תחתיכם וק"ל.