לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃ (ס)
תפארת שלמה
בגמ' שבת עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וכו' ע"ש בגמ'. ויש להבין מה זה הענין הפלא ופלא הגדול שצריך לזה לאבד חכמת חכמיו הלא זה מדרך העולם והטבע לשכוח למודו אם לא יחזור אחריו ומה פלא הוא. אך הנראה לבאר דהנה זה מצינו בסדר הנהגת הבריאה שהוא יש מאין הנה האין וההעדר הוא סיבה להיש והנמצא אח"כ וכמו שהי' מאז בתחלת בריאת העולם כן הוא תמיד כאשר הדבר הצריך להתעלות יותר גבוה במעלה או בגידול צריך הוא מקודם להתמעט יותר וכמבואר זה הענין בכל הנמצאים שבעולם. ומה גם להיודעים בסוד ד' בענין מיעוט הירח כיל"ח הנה כי כן הלא כבר הבטיח הש"י ב"ה לפאר ולרומם ולהדר את עמו ישראל בעת יתגלה כבוד מלכותו במהרה בביאת משיחנו ב"ב. לכך טרם עלותם במעלות הר בית ד' ומקום קדשו צריכים הם לבחי' אין הקודם להוי' של אח"כ כנ"ל. וזה הי' ענין חורבן בהמ"ק של בית שני כי אחרי אשר כבר הבטיח הש"י ע"י נביאיו את גודל כבוד הבית האחרון כמ"ש ואני אהי' לה חומת אש סביב וכיוצא מהפסוקים המורים ע"ז. נמצא כי א"א להיות הבית האחרון העתיד בגודל המעלה זולת אחר ההעדר המוקדם לה להויה. וגודל ההעדר הוא סימן לגודל ההויה שלאח"כ לכך נחרב כולו מאז כדי שיתבנה במהרה ביתר שאת ויתר עוז לאין שיעור וא"ם. נמצא כי הרעה זאת של החורבן הוא הקדמה הטובה והנעלה לרב הטובה העתיד לבא ב"ב. וזה הוא הענין ג"כ בעניני התורה ועבודה. כי א"א לקבל אור הגדול של לימוד התורה מחדש אם לא יתבטל להיות כאין אצלו מה שלמד כבר. וכל עוד שיגדל האין יגדל אח"כ ההויה והיש כמו שבארנו. לכך כאשר לעתיד יתגלה כבודו לעיני כל בשר יחדיו בתורה אשר יאיר עינינו לדעת סודות העליורם הצפונים בה. הנה ע"ז אי אפשר להשיג המעלה הזאת הגבוה שהיא נקראת פלא מעלמא דאתכסיא אם לא שישתכח לימוד התורה שלמד עד הנה. ואז החכמה מאין תמצא מבחי' אין תמצא החכמה העתידה ב"ב להתגלות. הנה זה הדבר שאמרו חכז"ל עתידה תורה שתשתכח מישראל כי להיותם מקבלים אור הגדול של התורה העתידה צריכים לשכוח את שלמדו כבר ולהיותם בחי' אין הגמור. וזהו שאמר הכתוב הפלא ופלא ר"ל כי התורה העתידה תהי' בבחי' גבוה מאד מאד מעלמא דאתכסיא הנקרא הפלא ופלא ולכך אמר הכתוב בכרכה העתידה והטובה שיהי' כי יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא לזכותם לאור תורה הגדול. לכך צריכין להיות תחלה ואבדה חכמת חכמיו בבחי' אין הגמור כנ"ל ואז עי"כ יזכו לאור הפלא ופלא כנ"ל. וז"ש במדרש איכה. קשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה הקב"ה יותר מחורבן בהמ"ק ע"ש. הכוונה כמו שבארנו כי להדבר הצריך להתעלות יותר צריך ההעדר יותר ולכך הנה מעלת הצדיקים אשר יתעלה לעתיד אין לשער ואין לספר עין לא ראתה אלהים זולתך וזהו יותר גבוה ממעלת ביהמ"ק כי הלא הבהמ"ק נעשה רק עבור הצדיקים ולכך גם ההעדר והאין הוא להם יותר קשה מכולם. וזהו הפי' קשה סילוקן של הצדיקים יותר מחורבן בהמ"ק. כי כן באמת לעומת זה יזכו למעלה יותר גבוה מבנין בהמ"ק לכך אצל בהמ"ק נאמר רק פלא אחד ואצל הצדיקים נאמר שתי פליאות ע"ש. כי עיקר מיתתם היא להפליא להחיותם כמש"א חכז"ל והמתים להחיות. נמצא כי המיתה צורך החיות והחורבן הוא צורך הבנין העתיד להיות ושכחת התורה היא צורך התחדשות הפלאים להיות. ובזה מרמז ג"כ מה שאנו קוראין תמיד פ' ואתחנן אחר תשעה באב ששם קורין עשרת הדברות השניות כי הכל עולה בקנה אחד להתחדשות התורה בעשרת הדברות השניות בבנין בהמ"ק בב"א. וז"ש ג"כ ויהי בשמעכם את הקול מתוך החשך החש"ך הוא שכח"ה כי אי"א לשמוע את הקול מחדש רק לעשות עצמו בבחי' שכחה כמו שלא למד כלל עדיין. וז"ש בגמ' אצל ר' זירא שהתענה ארבעים תעניות שישכח הלימוד של בבל כדי לקבל אח"כ הלימוד של ארץ ישראל במעלה יתירה ונשאה. וזהו שאמה"כ אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' כאלו כבר יש לו חכמה רק יבטל את עצמו כאין ואפס אז ישיג להשכל וידוע אותי. וזהו ערן ברכת התורה בכל יום מחדש כמי שלא למד עדיין דבר ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים. אז ברוך ד' יום ויום כנ"ל. והבן: